ויקיפדיה

ויקיפדיה:אמינות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הגהה
מ הגהה
שורה 15:
 
"עיתונים", אנו שומעים אתכם אומרים, "אינם מקור מידע אמין, אנחנו מדברים על אמינות של אנציקלופדיה". נעבור, אם כן, למקורות מידע שלהם מיוחסת אמינות גדולה יותר:
* המעיינים ב"{{ה|אנציקלופדיה העברית}}", המוכרת לרבים כמקור הסמכותי ביותר בשפה העברית, יגלו שאת הכמיהה לסמכות קשה להשביע. בערך "חמשה-עשר בשבט" נטען כי "נתן העזתי תיקן בספר 'חמדת ימים' סדר מיוחד", אך בערך "נתן העזתי" נכתב ביחס לספר זה כי "אין כל יסוד לדעה כי מחברו היה נתן העזתי עצמו". תקלה חמורה יותר קרתה בכרך מילואים ג' של האנציקלופדיה, שבו מופיע הערך "דן, אמיר", העוסק במי שעמד בראש בית הספר למתמטיקה באוניברסיטתב"אוניברסיטת תל אביב", ולאחר מכן היה [[רקטור]] האוניברסיטה, פרופ' [[דן עמיר]]. לא רק שהתבלבלו בין שם המשפחה לשם הפרטי, אלא אייתו את שם המשפחה בשגיאת כתיב. אין כל תקווה שאדם המתעניין בפרופ'בפרופסור עמיר יגיע אל הערך העוסק בו. דוגמה נוספת: בערך "עקיבא איגר" נכתב "לאחר שנעשה בר-מצווה עבר לברסלאו לבית דודו הרב ר' בנימין זאב ולמד תורה מפיו ומפי ר' חיים יונה תאומים", דא עקא, הרב [[עקיבא איגר]] נולד בשנת [[1761]], בעוד הרב [[חיים יונה תאומים]] נפטר 33 שנים קודם, בשנת [[1728]]. מקור הטעות בקריאה לוקה בחסר של כותב הערך באנציקלופדיהב"אנציקלופדיה העברית". באחד המקורות שבביבליוגרפיה של הערך נטען שדודו, ר' בנימין זאב, היה חתן בנו של הרב חיים יונה תאומים - הרי לנו "קפיצת הדורות" מוסמכת.
* "[[האנציקלופדיה היהודית]]" (''Jewish Encyclopedia'') היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שראתה אור בשנים 1901–1906 על ידי המו"להמוציא לאור Funk and Wagnalls בניו יורק. באנציקלופדיה ישנם כ-15,000 ערכים ב-12 כרכים, ועד היום היא אחד המקורות המקיפים ביותר למידע בנושאי יהדות ותולדות עם ישראל. אנציקלופדיות יהודיות שבאו בעקבותיה, כגון "[[אנציקלופדיה אוצר ישראל]]" ו"[[האנציקלופדיה היהודית הרוסית]]", השתמשו בשמות הערכים ובמבנה האנציקלופדי שהאנציקלופדיהש"האנציקלופדיה היהודית" עיצבה לראשונה. כיוון שפגו זכויות היוצרים על האנציקלופדיה, היא הועלתה במלואה לרשת האינטרנט לעיון חופשי ב[[רשות הכלל]], והיא מוכרת כמקור שאינו רק זמין, אלא גם מהימן. עם זאת, היא בהחלט אינה חפה מטעויות. לדוגמה, המידע על אודות הרב [[יחזקיה יהושע פייבל תאומים]], רבן של כמה ערים במרכז אירופה בתחילת המאה ה-18, חוּלק באנציקלופדיהב"אנציקלופדיה היהודית" בטעות לשני ערכים: 1. [http://jewishencyclopedia.com/articles/14325-te-omim-joshua-feiwel-ben-jonah יהושע פייבל בן יונה תאומים]; 2. [http://jewishencyclopedia.com/articles/14321-te-omim-hezekiah-feiwel-ben-jonah חזקיה פייבל בן יונה תאומים]. שני הערכים נכתבו בהסתמך על מקור אחד בלבד – ה-''Catalogus Librorum Hebræorum in Bibliotheca Bodleiana'' (קטלוג לספרים עברים בספרייה הבודליאנית) של [[מוריץ שטיינשניידר]], בעצמו אילן גדול להיתלות בו; אולם הלה ייחס בטעות את כתבי הרב לשני מחברים שונים, בשמות הנ"ל, והאנציקלופדיהו"האנציקלופדיה היהודית" העתיקה טעות זו. אדם המתעניין בתולדותיו של רב זה, עשוי לטעות ולחשוב כי מדובר בשני אנשים שונים, החולקים שם לועזי ושם אב.
 
[[קובץ: Rand.JPG|שמאל]]
האם אנציקלופדיית אינטרנט בעלת מערכת ממוסדת מבטיחה ניקיון מטעויות בזכות התגברות מהירה על חוסר גמישותו של הספר המודפס? לא תמיד. נביא דוגמה מ"[[אנציקלופדיה ynet]]" שמראה שגם בה יש בעיות אמינות. בערך "[http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-21122-MjExMjJfMTE4OTA2NzQ2XzE0ODY4NzIwMAeqeq-FreeYaan,00.html איין רנד]" נכתב:
{{ציטוט|עם הגיעה לשם, שינתה אליסה רוזנבאום את שמה לאיין רנד. מקור שם המשפחה החדש שבחרה לעצמה, נעוץ בסוג מכונת הכתיבה שבה השתמשה - 'רמינגטון רנד'.|מרכאות=כן}}
סיפור נחמד, שמוסיף מעט לחלוחית לאנציקלופדיה היבשה מטבעה. למרבה הצער, הסיפור מוכחש כליל על ידי "[http://www.aynrand.org/site/PageServer?pagename=about_ayn_rand_faq_index2#ar_q3b מכון איין ראנד]" (ובסופו של דבר תוקן גם הערך ב-"[[ynet]]").
 
ניתן לטעון שדוגמאות אלה הן בגדר אנקדוטות, אך יש להביא בחשבון שהן התגלו באקראי, ולא מתוך מאמץ שיטתי לגלות טעויות במקורות מידע אלה. כמדגם לא מייצג די בהן כדי להראות שקריאה של מקור מידע, גם כזה שלכאורה אמינותו אינה מוטלת בספק, חייבת להיעשות בגישה ביקורתית, ולא תוך מתן אֵמון עיוור.
שורה 27:
דוגמאות אלה מצביעות על בעיות מהותיות בספר המודפס ובאנציקלופדיית אינטרנט בעלת מערכת ממוסדת. הצגתן של הבעיות לא באה לשלול את השימוש במקורות מידע אלה - הם עדיין מקורות מצוינים - אלא להראות שהעולם רחוק מחלוקה לשחור ולבן: מקורות המייצגים את האמת המוחלטת לעומת מקורות חסרי אמינות לחלוטין.
 
"[[אנציקלופדיה בריטניקה]]", הנחשבת לאמינה מאוד, נמצאה אמינה במידה דומה לוויקיפדיה האנגלית ב[http://www.nature.com/news/2005/051212/full/438900a.html מחקר] שערך כתב העת "[[Nature]]" בשנת 2005. המחקר ערך בדיקה יסודית של 42 ערכים מדעיים מדגמיים על ידי מומחים, אשר איתרו בוויקיפדיה מעט יותר טעויות מאשר בבריטניקהב"בריטניקה" (זכרו שכותבי "בריטניקה" הם מומחים בתחומם, ואילו כותבי ויקיפדיה ברובם אינם מומחים){{הערה|1={{הארץ|תמרה טראובמן|האנציקלופדיה ברשת מדויקת כמעט כמו בריטניקה|1.1066607|14 בדצמבר 2005}}}}.
 
===הטיה אידאולוגית===
שורה 41:
בנוסף להטיה, לעיתים לא מודעת, מסיבות אידאולוגיות, קיימת גם הטיה משיקולים עסקיים. [[הוצאה לאור]] של עיתון, של ספר ושל אנציקלופדיה מושפעת פעמים רבות גם משיקולים עסקיים - ההוצאה לאור היא פעילות עסקית, שעליה להיות כדאית מבחינה כלכלית. פעמים רבות נעשית הפרדה בין השיקולים המערכתיים לשיקולים העסקיים, מתוך כוונה לשמור על המוניטין של המוצר, אך לעיתים מיטשטש קו הגבול.
 
שיקול עסקי, שהוא כורח המציאות, ניכר גם בעריכתה של "[[האנציקלופדיה העברית]]": האות [[א]]' היא בעלת מספר הערכים הגדול ביותר, ומוקדשים לה שישה כרכים וחצי (כ-30% ויותר ממספר הכרכים הכולל שתוכנן בתחילה!). גם אם נתעלם מהערך הגדול ביותר באות א', "[[ארץ ישראל|ארץ-ישראל]]", שמוקדש לו כרך שלם, נגלה שגודל זה של האות א' נובע לא ממשקלה היחסי ב[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]], אלא משקף את ההתלהבות הראשונית, שבה ניסו העורכים להכיל באנציקלופדיה כמה שיותר מידע ולעשות את מלאכתם באופן שיטתי. כאשר התברר שבהתעמקות כזו ובקצב כזה לא תסתיים הפקת האנציקלופדיה, הוחלט לצמצם את מידת השלמות שלה.
 
שיקול עסקי חשוב הוא לוח הזמנים להפקתם של ספר או אנציקלופדיה. לוח זמנים זה עלול לפגוע בחתירה לאמינות, ולגרום להשארתם של שיבושים, קטנים או גדולים, בתוצאה המוגשת לקורא.
שורה 65:
 
===התיישנות===
גם כאשר המידע באנציקלופדיה (או במקור מודפס אחר) מדויק לחלוטין, הוא מתחיל להתיישן מרגע מסירתו לדפוס: אנשים מחליפים תפקיד או נפטרים, מדינות קמות ומתפרקות, הרי געש מתפרצים וכו'וכולי. מהדורתה האחרונה של "[[הבריטניקה החדשה לנוער]]", למשל, יצאה לאור בשנת 2004, ומובן שמאז המידע בה הולך ומתיישן. מבחינה זו לאנציקלופדיות אינטרנטיות (ולאתרי אינטרנט בכלל) יש יתרון גדול - ניתן לעדכן אותם באופן שוטף, ובכך להבטיח לקורא מידע עדכני. עם זאת, שמירה על עדכניות מצריכה מחויבות למטרה זו והשקעת משאבים בה, ולא הכל ערוכים לכך. דוגמה: אתרי [[משרד הכלכלה והתעשייה]]{{הערה|[http://www.moital.gov.il/NR/exeres/E13924CA-0B10-42C0-9F50-76F33C5E01CC.htm חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק], באתר של [[משרד הכלכלה והתעשייה]]}} ו[[משרד הבריאות]]{{הערה|[http://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Samim_03.pdf חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק], באתר של [[משרד הבריאות]]}} מציגים את נוסח [[חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק]]. בדיקה שנעשתה בפברואר 2016 העלתה כי אף שתיקון אחרון לחוק אושר בכנסת בשנת 2011, שני האתרים הממשלתיים מציגים נוסח מיושן של החוק, ומי שיפעל לפי סעיף 7ב המוצג בהם עלול למצוא עצמו מפר את החוק.
 
==יסודות אמינותה של ויקיפדיה==
שורה 78:
ישנו הבדל בולט אחד בין בקרת האיכות בוויקיפדיה לזו הנעשית במקומות אחרים: הבקרה בוויקיפדיה נעשית בדיעבד, לאחר שהשינוי פורסם, ואילו בספר המודפס ובאנציקלופדיה הממוסדת הבקרה נעשית מראש, לפני הפרסום. שיטה זו מעוררת רתיעה בפרט אצל מי שהתרגלו במשך שנים לשיטת הבקרה בעולם הדפוס, שבה הבקרה לפני הפרסום הכרחית, משום שלאחר הפרסום כמעט ולא ניתן לתקן. בעולם האינטרנט, שבו קל ומהיר לתקן גם לאחר הפרסום, הבדל זה בשיטת בקרת האיכות הוא פחות מהותי ממה שמשתקף בקרב החוששים לאמינותה של ויקיפדיה, ותורם לשקיפות (ראו הרחבה להלן) שלה חשיבות רבה.
 
===קהילת כותבים עירניתערנית המלבנת בהתלהבות את הפרטים===
האמינות של ויקיפדיה יקרה ללבם של הכותבים והכותבות הקבועים בה, והם משקיעים מאמץ לא מבוטל בבירור אמינותו של כל פרט. ראו, למשל, דיון יסודי אודות [[שיחה:מברק צימרמן#מברק צימרמן|אמינותו של פרט]] שנכתב בה. העובדות מדברות בעד עצמן: עיון בוויקיפדיה העברית מראה אלפי ערכים באיכות ראויה לציון, כולל ערכים בנושאים שנויים במחלוקת. איכות זו ממשיכה להשתפר בהתמדה, משום שכל ערך זוכה לעריכות נוספות (וערכים שנערכו מעט מדי זוכים למעקב מיוחד).
 
שורה 85:
[[קובץ:Reliability2.PNG|מרכז|מסגרת]]
 
הבריטניקהה"בריטניקה" הולכת כאן על-פי "[[התנ"ך של המלך ג'יימס]]", שבו המילה "נשיא" מתורגמת בכל המקומות כ- Prince. אף שהבריטניקהש"בריטניקה" נתלתה באילן גדול, ברור שהשימוש במילה Prince מטעה את הקורא הסביר, שמבין את המילה כ"נסיך". נסו לקיים דיאלוג עם עורך הבריטניקה"בריטניקה" בנושא זה, נסו לקיים על כך דיאלוג בוויקיפדיה, ואמרו בעצמכם, מי מהיר יותר לתקן, "בריטניקה" או ויקיפדיה?
 
דוגמה נוספת, הממחישה את יתרונה של קהילת ויקיפדיה העולמית, ניתנת בערך [[הנינג פון טרסקו]] (Henning von Tresckow). ערך זה נשא תחילה את השם [[הנינג פון טרשקוב]], לאחר שכותבו הסתמך על ספרים שיצאו לאור בהוצאת "מערכות". בירור שנעשה ביוזמת כותבים בוויקיפדיה העברית (ראו [[שיחה:הנינג פון טרסקו]]), שבמהלכו נעזרו בקהילת ויקיפדיה הגרמנית, הביא לאיות הנכון.
שורה 97:
[[קובץ:Tikun2.PNG|מרכז|ממוזער|650px|דוגמה לעדכון תוכנו של ערך, גם הוא על ידי גולש אנונימי]]
 
שיטה זו מאפשרת תיקון מיידי של טעות, ברגע שהיא מתגלה, ללא ביורוקרטיהבירוקרטיה. בנוסף לכך מופעל בוויקיפדיה מנגנון "[[ויקיפדיה:דיווח על טעויות|דיווח על טעות]]", שקישור אליו מופיע בצד ימין של כל דף, ומאפשר לכל קורא לדווח על טעות שמצא בערך, על מנת שאחרים יתקנו אותה. דיווח על טעות נבדק ומטופל תוך זמן קצר.
 
על הזמן הנדרש לתיקונן של טעויות באתרים שאינם "ויקי" ראו ב[[שיחה:משה ארנס]], שם מתואר אתר שייחס דעות "נאציות" (כשהתכוון לדעות "ניציות") למשה ארנס. פנייה לאתר לתיקון הטעות הניבה תוצאות רק שבוע לאחר הפנייה. ראו גם [[שיחה:אות מלחמת לבנון השנייה#על האמינות]]. זהו אולי היתרון המובהק של ויקיפדיה על-פני מקורות מידע אחרים, מודפסים ואינטרנטיים - תוחלת החיים הקצרה של הטעות. טעות במקור מודפס, ספר או עיתון, ממשיכה להתקיים לנצח - גם אם יצאה מהדורה חדשה ומתוקנת, גם אם העיתון פרסם תיקון טעות כעבור יומיים, לא בהכרח יגיעו אליהם הקוראים. בוויקיפדיה, עם שלל קוראיה ומבקריה, בדרך כלל לטעות תוחלת חיים קצרה, וברגע שתוקנה, היא אינה קיימת יותר.
שורה 103:
===שקיפות===
 
בתהליך הכתיבה של ויקיפדיה מתקיימת שקיפות כמעט מלאה. תהליך העריכה גלוי לציבור (באמצעות עיון בדף הגרסאות הקודמות), וניתן לגלות מה השינויים שנעשו במעבר מגרסה לגרסה. [[ויקיפדיה:דף שיחה|דף השיחה]] הצמוד לכל ערך מציג את נקודות המחלוקת העיקריות, וכך יכולים הקוראים לגלות האם התנהל ויכוח על המגמתיות של ערך מסוים. לשקיפות זו משקל לא מבוטל במתן אמינות לערך, בהשוואה למקורות מידע רגילים, שבהם מקבלים הקוראים מוצר מוגמר, שנוצר על-פי קונספציה (תפיסה) מסוימת, מבלי שיידעו דבר וחצי דבר על שיקולי העריכה שנלוו אליו (השימוש במלה "קונספציה" כאן אינו מקרי: אחת מנקודות הכשל הבולטות של [[אגף המודיעין]] ערב [[מלחמת יום הכיפורים]] הייתה הגשת מידע מעובד וסופי למקבלי ההחלטות, מידע שלא שיקף את הלבטים שהיו בתוך האגף, ולכן הוקנתה לו אמינות מופרזת).
 
דוגמה לתהליך היא דף זה עצמו, שניתן לראות את ה[http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA&action=history היסטוריה של השינויים בו] ואת [[שיחת ויקיפדיה:אמינות|הדיונים אודותיו]].
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ויקיפדיה:אמינות"