שמעי בן גרא – הבדלי גרסאות

אצל [[חז"ל]] ישנם כיוונים שונים לגבי דמותו של שמעי בן גרא. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ב[[מסכת]] [[ברכות]]{{הערה|1= ראו: מסכת ברכות, [http://pshita.cet.ac.il/sheet.aspx?SheetID=13 דף ח, עמוד א].}} נאמר ששמעי היה [[רב]]ו של [[שלמה]]. עוד נמסר בתלמוד שכל עוד היה שמעי בירושלים, נמנע שלמה מלשאת נשים נכריות. לצד מקור זה העלה על נס את דמותו של שמעי הרי שישנם גם מקורות אחרים ואף הפוכים.

ב[[מדרש רבה]] על מגילת [[קהלת]] מתואר שמעי כרשע{{הערה|{{תנך|קהלת, פרק |ז, פסוק 15|טו}}.}}. הוא נמנה שם יחד עם מלכי יהודה [[אחז]] ו[[אמון (מלך יהודה)|אמון]] הרשעים גם הם כמי שה[[אלוהים|אל]] לא הרגם, משום שעתיד היה לצאת מהם צאצא [[צדיק]]. על פי [[מדרש]] זה [[מרדכי היהודי]] הוא צאצא של שמעי בן גרא. ב[[ילקוט שמעוני]] על [[מגילת אסתר]] (סימן תתרנג) נאמר שהסיבה שדוד לא הרג את שמעי היא שהוא חזה ב[[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]] שמרדכי עתיד לצאת משמעי.

ב[[מדרש שמואל]] (פרשה לב, ד) ו[[ילקוט שמעוני]] (סימן תתרנג) מושם הדגש דווקא על אשתו של שמעי. במדרשים אלו נאמר כי בזכותה של אשתו של שמעי בן גרא נצלו ישראל מעצתו של [[המן|המן הרשע]]. המדרשים הללו מזהים את אשתו של שמעי בן גרא כאשה מ[[בחורים]] שהטמינה את [[צדוק]] ו[[אביתר]] כשנשלחו על ידי [[חושי הארכי]] לבשר לדוד על תוכניותיו של אבשלום{{הערה|ספר [[{{תנך|שמואל ב]], פרק |יז, פסוקים 15–21|טו|כא}}.}}.