שניים שעשאוה – הבדלי גרסאות

 

== מקור הדין וטעמו ==

 

בפירוש [[רש"י]] מבואר שטעם הפטור בשניים שעשאוה, הוא משום 'דלאו אורחיה למעבדה בתרי' (=שאין דרכו לעשותה בשני אנשים). כלומר, מאחר שאין הדרך לעשות את המלאכה על ידי שניים כאשר די באדם אחד שיעשה אותה, אם עשו בדרך זו המלאכה אינה נחשבת ל'מלאכת מחשבת' שנאסרה מן התורה בשבת. יש מהאחרונים שכתבו שהטעם שהזכיר רש"י הוא רק ל[[הווה אמינא]] (=בתחילה חשבו כך), אך למסקנת ה[[סוגיא]] הפטור אינו מטעם זה אלא מ[[גזרת הכתוב]] שנזכרה לעיל.

ב[[אחרונים]] נחלקו מהו אותו פטור שנאמר ב'שניים שעשאוה':

 

 

יש שכתבו שדין 'שניים שעשאוה' נאמר רק במלאכות שנאמר בהם שיעור למלאכה, כגון [[מלאכת כותב]] ו[[מלאכת הוצאה מרשות לרשות|מלאכת הוצאה]], ולכך ב'שניים שעשאוה' יש לפוטרם מאחר שכל אחד לא עשה כ[[שיעורי תורה|שיעור]] הנצרך, אך במלאכות שלא נאמר בהם שיעור, אלא שיעורים בכל שהוא, כגון מלאכות [[מלאכת בונה|בונה]] [[מלאכת תופר|תופר]] [[מלאכת שוחט|שוחט]], אין פטור 'שניים שעשאוה' ועושי המלאכה עברו על האיסור ומתחייבים עונש.

== באיסורים נוספים ==

אף שבתלמוד נזכר הפטור של 'שניים שעשאוה' רק לעניין [[מלאכות שבת|איסורי שבת]]. באחרונים הזכירו דין זה של 'שנים שעשאוה', אף בדינים אחרים:

* '''במצוות''' - יש שכתבו שכשם שלעניין עבירות שניים שעשאוה פטורים, כך גם במצוות - אם שני אנשים קיימו יחד מצווה אחת, אין עשיית המצווה מתייחסת אליהם, ולא [[יצא ידי חובה|יצאו בה ידי חובתם]].

* '''[[החי נושא את עצמו]]''' - בתלמוד נאמר במקרה שאדם, הוציא אדם חי אחר, [[מלאכת הוצאה מרשות לרשות|מרשות לרשות]] פטור, והטעם משום ש'החי נושא את עצמו'. בפירושו של טעם זה האריכו בראשונים, ויש שכתבו לבאר שפטור זה מבוסס על הפטור של 'שניים שעשואה', מאחר שהאדם שהוציאוהו עזר אף הוא קצת בהוצאת גופו, נמצא ששניים יחד עשו את המלאכה ולכן פטורים{{הערה|תוספות רא"ש {{בבלי|שבת|צג|א}}}}.