הטבח בנהריים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
החלפות (אזור), הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
[[קובץ:Naharayim memorial2.JPG|ממוזער|שלט הנצחה לשבע התלמידות, באתר נהריים]]
'''הטבח בנהריים''' היה [[פיגוע]] שביצע [[צבא ירדן|חייל ירדני]] באי השלום ב[[נהריים]], במהלכו רצח שבע נערות ישראליות ופצע שש אחרות.
 
==רקע==
{{ערך מורחב|נהריים}}
'''נהריים''' הוא אתר היסטורי ב[[בקעת הירדן]], הנמצא בין [[ישראל]] לבין [[ממלכת ירדן]], סמוך ליישוב [[אשדות יעקב איחוד]]. שם המקום נגזר מהיותו בנקודה שבה מתמזג נהר ה[[ירמוך]] עם [[נהר הירדן]]. במקום שכן [[תחנת כוח|מפעל החשמל]] של [[חברת החשמל]], על גדות שני נהרות (מכאן השם "נהריים") - נהר ה[[ירמוך]]הירמוך ו[[נהר הירדן]]. הירמוך מתחבר לנהר הירדן במסלול העובר ממזרח ומערב, כאשר נהר הירדן זורם מצפון מזרח לדרום מערב. מיד לאחר המיזוג מתעקל הירדן לדרום מזרח, וכך נוצרת מעין לשון יבשה, שכונתה לאחר [[הסכם השלום עם ירדן]] ב-[[1994]] "אי השלום".
 
במהלך [[שנות ה-20 של המאה ה-20]] פעל [[פנחס רוטנברג]] להקמת מפעל [[הידרואלקטרי]] לייצור חשמל באזור נהריים. המפעל הושלם ב-[[1932]]. במהלך [[מלחמת העצמאות]] כבש [[צבא עיראק]] את המקום, הרס את היישוב הסמוך שנבנה עבור עובדיו ובזז את המפעל. כ-45 שנים לאחר מכן, במשא ומתן לקראת חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, הוסכם שישראל תכיר בריבונות הירדנית על שטח נהריים, שנמצא בשטחה על פי הגבול ה[[המנדט הבריטי|מנדטורי]], וירדן תכיר בקניין הישראלי בשטח, שנרכש על ידי חברה יהודית. בהתאם, הוסכם שתהיה גישה חופשית לישראלים לאזור זה, ללא צורך בדרכונים או אשרות.
שורה 10:
==הטיול והטבח==
[[קובץ:PikiWiki Israel 1563 Naharayim- Israel-Jordan peace project נהריים.jpg|ממוזער|מעבר הגבול בין ישראל לירדן, בדרך לנהריים]]
ל[[משרד החינוך, התרבות והספורט]] לא הייתה הנחיה ברורה באשר לכניסת תלמידים לאי השלום, ולא ניתנו אישורים ביטחוניים לטיולים באיזורבאזור זה. קצין הביטחון של [[החברה להגנת הטבע]] הנחה את [[בית ספר שדה|בתי ספר שדה]] של החברה שלא לקיים טיולים עם תלמידי בתי ספר וחניכי תנועות נוער בנהריים. מאידך, פרסומים שונים של אישים במשרד ושל גופים הקשורים אליו עודדו ביקור באתר. על פי רישומי [[משטרת ישראל]], שהייתה אחראית על מעבר הגבול, בשנת 1996 בקרו באתר כ-100,000 ישראלים, ובהם עשרות אלפי תלמידים.{{הערה|דו"ח וועדת הבדיקה, עמ' 14 - 18.}}
 
התלמידות שנפגעו בטבח היו תלמידות בית הספר המקיף הדתי [[אמי"ת]] ע"ש פירסט, ב[[בית שמש]]. הן השתתפו ב[[טיול שנתי|טיול השנתי]] של בית הספר, שהיה משותף לשכבות ז' וח'. הבנים בשתי שכבות אלו יצאו לטיול חודש לפניהן (בפברואר 1997), ובחודש מרץ הגיע תורן של הבנות. מסלולי הטיולים לבנים ולבנות היו זהים: [[הר הגלבוע]], [[הר ארבל]], ואתרים ב[[בקעת הירדן]].{{הערה|דו"ח וועדת הבדיקה, עמ' 19; נספח 22 לדו"ח הוועדה.}} במהלך הטיול השנתי של כיתות הבנים מנע מזג האוויר את הירידה בהר הארבל, והוחלט שהתלמידים יבקרו במקום זאת ב[[חצר גשר הישנה]] ובאי השלום. הטיול של התלמידים עלה יפה, ובעקבות שביעות הרצון הוחלט שגם הבנות תבקרנה באתרים אלה.{{הערה|דו"ח וועדת הבדיקה, עמ' 19 - 20.}}