יוסף אליהו הלר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים ריקים בתבניות שחוסמים שאיבה אוטומטית מוויקינתונים (תג) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 44:
למד [[משפטים]] ו[[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטת טרטו]] והוסמך כדוקטור בשני התחומים. בצעירותו תמך ב[[המהפכה הקומוניסטית|מהפכה הקומוניסטית]] כיוון שקיווה שהיא תביא שוויון לאזרחים בשטחים שבשליטת [[האימפריה הרוסית]], אך בעבודתו כראש לשכת מתרגמים רוסית ממשלתית, לאחר המהפכה, נוכח שגם תחת שלטון [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|המפלגה הקומוניסטית]] קיים חוסר שוויון, והוא עקר ל[[ברלין]] בשנת [[1920]].
ב[[גרמניה]] למד ב[[אוניברסיטת ברלין]] והשיג תואר דוקטורט בפילוסופיה גם בשפה הגרמנית. הלר תרגם ל[[עברית]] מ[[יוונית]] דיאלוגים אפלטוניים ואף נטל חלק בפרויקט של תרגום כתבי אפלטון לעברית שיועד להתפרסם בשנים עשר כרכים, אולם בסופו של דבר פורסם רק הכרך הראשון. לצד הלר נטלו חלק בתרגום [[שאול טשרניחובסקי]] ו[[אריה (לאון) סימון]], ערך [[יוסף קלוזנר]]. במסגרת זו תרגם הלר את הדיאלוג [[פיידון (דיאלוג אפלטוני)|פיידון]].{{הערה|[https://www.magnespress.co.il/api/magnes/book/5630/preview הקדמה לדיאלוג מנון מהדורת 2014] [[הוצאת מגנס]]}}{{הערה|'''אפלטון מתורגם מיוונית לעברית בשנים עשר כרכים''', כרך ראשון, [[ירושלים]]: י' יונוביץ, תרפ"ט, 1929}} הלר השתתף בכתיבת [[אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)|אנציקלופדיה יודאיקה]]'''[[דרוש מקור]]''' בגרמנית עד שהעבודה על זו נעצרה על ידי הממשל הנאצי, והלר, שמצא את עצמו ללא עבודה, החל ללמד עברית. כמורה לעברית פגש בין תלמידותיו את פרדריקה שרלוטה הנדל, בתו של מבקר התיאטרון והסופר היהודי-אוסטרי [[וילי הנדל]] {{גר|Willi Handl}}, השניים נישאו בשנת 1936 ונולדה להם בת אחת, פנינה רחל (לימים ברקאי).
ב[[1938]] נמלט עם משפחתו מגרמניה הנאצית והתיישב ב[[לונדון]]. כשהגיע ללונדון נחשב הלר לתושב זר עויין (Enemy Alien) בשל האזרחות הרוסית שהייתה לו, כיון שבאותה תקופה [[ברית המועצות]] צידדה בנאצים, ועל כן היה אסור לו לעבוד. ביוני 1941, כשנפתחה [[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה]] והרוסים והנאצים הפכו לאוייבים, האזרחות הרוסית שלו כבר לא היתה לו למכשול והותר לו לעבוד והוא החל ללמד רוסית בלונדון, שפה שכעת נעשתה מבוקשת. ביושבו בלונדון פירסם הלר חוברות בענייני יהדות וציונות עבור הפדרציה הציונית של בריטניה הגדולה ואירלנד {{אנ|Zionist Federation of Great Britain and Ireland}}. כמו כן ייסד, ערך וכתב ב[[כתב עת]] בשם "תרבות" שהוציאה הפדרציה.{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/journals/NNL-Journals002105994/NLI כתב עת תרבות] באתר [[הספרייה הלאומית]]}} בנוסף ל"תרבות", במהלך השנים פירסם הלר מאמרים בכתבי עת שונים בתוכם ה[[ג'ואיש כרוניקל]], [[השילוח (כתב עת)|השילוח]], [[הדואר]] ו[[העולם (שבועון)|העולם]]. בנוסף, לאחר תום המלחמה, החל הלר ללמד ב-Jews' College, [[בית הספר ללימודי יהדות בלונדון]] {{אנ|London School of Jewish Studies}}.
שורה 72:
===תרגומים===
*[[אפלטון]], '''[[פאידרוס (דיאלוג אפלטוני)|פאידרוס]]''' (תרגם מיוונית בצירוף מבוא והערות), ירושלים: [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], תשט"ז,
* [[תאודור זלוציסטי]], '''משה הס''', המחלקה לעניני הנוער של ההסתדרות הציונית בהוצאת ר. מס
| |||