הוצאת אש ביום טוב – הבדלי גרסאות

יש שדייקו מהרמב"ם שמכיוון שטעם האיסור הוא משום שהיה אפשר לעשותו מערב יום טוב, במקרה שלא היה יכול להכין מערב יום טוב, כגון שהיה במאסר, יכול להוציא אש חדשה ביום טוב לכתחילה.<ref>כך עולה מדברי הרשב"א מעבודת הקדש הארוך (נדפס בריש ספר מעשה רקח). וכן הביא הרב [[אברהם אזולאי]] משם [[דוד בן שמואל מאישטילא|הרב בית מועד]], הובאו דבריו ב[[ברכי יוסף|ברכ"י]] ריש סימן תק"ב (ובציץ אליעזר ח"א סימן כ' פ"א כתב שכן דעת [[חיים יוסף דוד אזולאי|החיד"א]] בעצמו). וכן הביא בומצור דבש סימן ט', ובמים חיים או"ח סימן צ"ד, וכן הסכים לדייק בחמדה גנוזה חלק א' סי' ה', חזון עובדיה עמוד מט.</ref> ויש אומרים שאף בכגון זה אסור לו להוציא את האש.<ref>כך פקפק ב[[סלמאן אליהו|כרם שלמה]] הובאו דבריו ב[[כף החיים]] סימן תק"ב. וכן דעת [[שלמה זלמן אוירבך|רשז"א]] במאורי אש. וכן פסק ב[[מנחת יום טוב]] צח, קיג; [[יצחק יעקב וייס|מנחת יצחק]] ד, צט.</ref> מפני שדין יצירת אש כדין יצירת כלי שלם, שגם אם היה אנוס בערב יום טוב אסור לעשותו ביום טוב{{הערה|כמבואר ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקט|ב}}; שער הציון יא}}. ועוד, שגם במכשירי אוכל נפש שלא יכל להכין בערב יום טוב אין מורים היתר לרבים. יש המפשרים בין הדעות, ש[[שעת הדחק|בשעת הדחק]] כשאינו יכול להביא אש משכניו, אפשר לסמוך על המקילים, בהדלקה ב[[שינוי (הלכה)|שינוי]], שבאופן זה גם המחמירים יכולים להקל{{הערה|[[פניני הלכה]] מועדים פרק ה, הלכה א.}}.