פיליפ הרביעי, מלך צרפת – הבדלי גרסאות

בניגוד לאביו, פיליפ הרביעי לא הלך אחרי הנהגת הכנסייה, וקיבל את עצותיו של ה[[אפיפיור]] בנושאים פוליטיים רק לעיתים רחוקות{{הערה| Joseph R. Strayer, The Reign of Philip the Fair (New Jersy: Princeton University Press, 1980), p. 112.}}. המיסים שהטיל פיליפ על הכנסייה עוררו עליו את האפיפיור [[בוניפקיוס השמיני]]{{הערה|1=ויקטור פיודורוביץ סמיונוב, היסטוריה כללית של ימי הביניים (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1956), עמ' 153.|שם=Victor153}}, שניסה למנוע ממלך צרפת להטיל מיסים על הכנסייה ואף תבע אותו לדין. בעקבות דברי האפיפיור, כינס פיליפ את [[אספת המעמדות]], שפט את האפיפיור שלא בפניו ואף שלח שליחים לאיטליה על מנת לאסור אותו{{הערה|אלכסנדר דמיטריביץ' אודלצוב, היסטוריה של ימי הביניים (מרחביה: דפוס השומר הצעיר, 1951), עמ' 118-119.}}, האפיפיור הצליח להימלט מכלאו, אך נפטר זמן קצר לאחר מכן{{הערה|אלכסנדר דמיטריביץ' אודלצוב, היסטוריה של ימי הביניים (מרחביה: דפוס השומר הצעיר, 1951), עמ' 119.}}. בשנת 1304 מת גם יורשו של בוניפקיוס השמיני, [[בנדיקטוס האחד עשר]], ותחת השפעתו של פיליפ, נבחר לאפיפיור ברטראנד דה גו, ה[[ארכיבישוף]] של [[בורדו]], תחת השם [[קלמנס החמישי]]{{הערה|שם=Victor153}}. קלמנס העביר את מושב האפיפיור מ[[רומא]] ל[[אביניון]] שב[[פרובאנס]], שם נשאר הכס הקדוש עד 1379{{הערה|שם=Victor153}}, במה שתואר לאחר מכן כ[[אפיפיורות אביניון]].