משמעת במסגרת החינוכית – הבדלי גרסאות

במסגרת החינוכית ישנם שלושה גורמים מרכזיים אשר להם השפעה מכרעת על המשמעת: התלמיד, המחנךה[[מורה|מחנך]] והכיתה עצמה. חשובה התגובה של מחנך הכיתה ביחס להתנהגות השלילית של התלמיד וכן תגובתם של שאר תלמידי הכיתה להתנהגות.

לפי הגישה הפסיכואנליטית האדם הוא יצור רב רובדי, בעל רמות מודעות ומבנה אישיות דינמי עם קונפליקטים ומאבקי כוח. לפי גישה זו התלמיד מתנהג בהתנהגות שלילית בעקבות [[סכסוך|קונפליקטים]] מודחקים מתקופת הילדות או מאבקים בין דחפים ראשוניים. בטיפול בבעיית משמעת אצל התלמיד ההתמקדות היא בעברו של התלמיד, בילדותוב[[ילדות|ילדותו]] המוקדמת ובהשפעתה על ההווה.

על פי הגישה ההומניסטית האדם הוא יצור חושב, מרגיש ופועל אשר מסוגל להפעיל את החשיבה ככלי מרכזי להסתגלות. על פי גישה זו התלמיד מתנהג באופן שלילי כאשר הוא לא מבין באופן נכון את הסיטואציה או שאין ברשותו דרכים אלטרנטיביות להתמודדות עם המצב. התלמיד מציב לו מטרות התנהגותיות משלו אך לעיתים הן שגויות. כשילד תופס את המציאות באופן שגוי אז תיווצר בעיית משמעת. המטרות השגויות האפשריות הן: השגת כוח, השגת תשומת לב, [[נקמה]] וחוסר יכולת מדומה. כדי להתגבר על התנהגות שמהווה הפרעה משמעותית יש לזהות את מטרת ההתנהגות מכיוון שהטיפול יהיה בהתאם למטרה אותה התלמיד רצה להשיג.