מעשה קניין – הבדלי גרסאות

ישנה מחלוקת בנוגע ליחס בין מעשה הקניין וגמירות הדעת. יש מקורות מהם עולה שמעשה הקניין הוא סימן לקיומה של גמירות דעת. לעומת זאת, יש מקורות מהם עולה שמעשה הקניין גורם ליצירת גמירות הדעת. שתי עמדות אלה מניחות שגמירות הדעת היא העיקר ומכאן שבאופן עקרוני ניתן להעביר בעלות כאשר ישנה גמירות דעת גם ללא מעשה קניין. בניגוד לכך, יש הטוענים שמעשה הקניין הכרחי להעברת הבעלות, ולא ניתן להעביר בעלות ללא מעשה קניין.

 

 

==דבר שלא בא לעולם==

{{ערך מורחב|דבר שלא בא לעולם}}

אחת מהתוצאות ההלכתיות של מחלוקת זו היא הקניית [[דבר שלא בא לעולם]], כמו למשל אדם המקנה [[פרי|פירות]] שעדיין לא צמחו לאדם אחר - סוגיה בה נחלקו [[רבי מאיר]] וחכמים. בעוד חכמים סוברים כי לא ניתן להקנות דבר שלא בא לעולם, סבור רבי מאיר כי ניתן להקנות דבר שלא בא לעולם. לשיטה זו מצטרפים גם [[רבי ינאי]], [[רבי יוחנן]] ו[[תנאים]] נוספים.{{הערה|{{בבלי|יבמות|צג|ב}}.}}