יקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: פתח תקווה
שורה 19:
==קהילות דתיות עכשוויות של יקים==
[[קובץ:Jeruzalem De Jessurunsynagoge met op de voorgrond de Israelische vlag, Bestanddeelnr 255-2255.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בית הכנסת ישורון בשכונת רחביה בירושלים, נבנה בשנת 1936 ב[[באוהאוס|סגנון בינלאומי]] ("באוהאוס") . צילום מן השנים 1964-1965]]
קהילות קטנות השומרות על מנהגי היקים, יוצאי יהדות גרמניה, קיימות כיום ב[[שווייץ]], במזרח צרפת ([[אלזס]] ו[[לורן]]) וב[[לוקסמבורג]]. קהילה משמעותית נמלטה מ[[פרנקפורט]] לאחר [[ליל הבדולח]] ועברה ל[[וושינגטון הייטס (מנהטן)|וושינגטון הייטס]] ב[[ניו יורק]], שם הקימו את [[קהל עדת ישורון (ניו יורק)]] שדבק במנגינות ובנוסח היקי. גם קהילת ב[[בית המדרש גולדרס גרין]], שנוסדה על ידי פליטי גרמניה ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]], שומרים על מנהגים יקיים, אך של מנהג ברלין, ששייך למנהג אשכנז המזרחי. קהילה הוקמה גם ב[[קיבוץ חפץ חיים]] בישראל, וכן שמרו על מנהגי היקים בקהילת בנין ציון ברחביה עד שנסגר בתשס"ד.{{הערה|ראובן גפני, ‫'''מקדש מעט''' : בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים: שערי חסד, רחביה, קריית שמואל, טלביה, ירושלים תשס"ד, עמ' 47 ואילך.}} חלק ממנהגי היקים, בדרך כלל באופן חלקי, נשמרו בקהילות נוספות של עולי גרמניה שהוקמו בארץ ישראל לאחר [[העלייה החמישית]]: 'חברת [[אהבת תורה]]' ב[[חיפה]], 'מקור חיים' ב[[פתח תקוהתקווה]], 'איחוד שיבת ציון' ב[[תל אביב]], וכן בית הכנסת במושב [[שבי ציון]]. ברבות השנים, רבים מבתי הכנסת הללו נסגרו או שינו את מנהגיהם.
 
בעשורים האחרונים נפתחו בישראל על ידי [[מכון מורשת אשכנז]] מספר קהילות חדשות הנוהגות במנהג יהדות גרמניה, מתוך ניסיון להחדירו בקרב צאצאי היקים המשתייכים כיום ל[[ליטאים (זרם)|ציבור הליטאי]]. עם הקהילות האלה נמנית קהל עדת ישורון ב[[ירושלים]] (ב[[רמות אלון|רמות]]), בראשות הרב יהודה גנס, אשר התחילה בפרויקט לשימור מנגינות ונוסח התפילה בגרמניה. קהילה נוספת בירושלים קיימת בשכונת [[בית וגן]]. קהילות נוספות נמצאות בין היתר ב[[בני ברק]], ב[[ביתר עילית]], ב[[חיפה]] וב[[קריית ספר]].{{הערה|רשימה מלאה של קהילות שהוקמו על ידי מכון מורשת אשכנז נמצאת [https://www.moreshesashkenaz.org/he/communities באתר שלהם].}}