תקנות הגאונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור קודקס
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 20:
במונח "תקנות הגאונים" מתייחסים לתקנות שתוקנו גם על ידי ה[[סבוראים]], שחיו כ-200 שנה בסיום תקופת התלמוד.
 
ככלל, רוב התקנות אינן מיוחסות לגאון מסוים, אלא ידוע שכך הונהג על ידי הגאונים ראשי הישיבות בבבל, וכך מקובל לפסוק.{{הערה|כך זה ברוב גדול של התקנות, למעט כמה, כדוגמת תקנת "גט מורדת" ([[מררב רבא גאוןרבה]] וגאון ורב [[מרהונאי רב הונאגאון]]) וגביית חובות ממטלטלים של יתומים ([[מרב רב הונא]] וורב [[מרב רב ביבוביבוי הלוי]]); שצ'יפנסקי, עמ' ז.}} דבר זה בא לידי ביטוי בחיבורו של ה[[רמב"ם]], [[משנה תורה]], בו הוא מביא בכמה מקומות דינים מתקנות הגאונים, אך אינו מייחס אותם לגאון מסוים.{{הערה|{{רמב"ם|נזקים|גזילה ואבידה|ה|ו}}; {{רמב"ם|משפטים|מלווה ולווה|יא|יא}}; {{רמב"ם|נזקים|נזקי ממון|ח|יב}} ובמקומות נוספים.}}
 
יש מהחוקרים שטוענים כי תהליך תיקון התקנות היה משותף לשלושת הגופים החשובים שבבבל: שתי הישיבות הגדולות - [[ישיבת סורא|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] - ול[[ראש הגולה]]. התקנה התגבשה בישיבות על ידי הגאונים ראשי הישיבות ובשיתוף עם החכמים, הועברה לאישור אצל ראש הגולה, והופצה במכתבים חתומים כתקנה מחייבת.{{הערה|שמחה אסף, עמ' סב.}} לעומת גישה זו, יש שגורסים כי התקנות התגבשו באופן דינמי יותר. ייתכן אמנם כי היו תקנות חשובות שהתגבשו באורח פורמלי, אולם תקנות רבות אחרות התפשטו אט אט מישיבה אחת עד שהכירו בה שאר האזורים.{{הערה|טיקו'ינסקי, עמ' 124.}}