דיסלקסיה – הבדלי גרסאות

דיסלקטיים מתקשים ביותר בקריאה גם בהינתן תנאי לימוד אופטימליים, הכוללים שיטת הוראה נכונה, כיתה שקטה, מורה טוב וסיוע של הוראה מתקנת{{הערה|שם=קשר|1=[http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=457 ישי-קרין, נופר (2005). הקשר בין דיסלקסיה למודעות פונולוגית, זיכרון עבודה, מהירות שיום וכישורי שפה - השלכות לגבי איתור בגן הילדים ובית הספר וטיפול.] מאתר פסיכולוגיה עברית.}}.

'''הגורמים''' לדיסלקסיה נמצאים כיום תחת מחקר מקיף, והחוקרים מנסים להבין אותה בדיסציפלינות שונות, ובהן: [[נוירואנטומיה]], נוירופיזיולוגיה, נוירוקוגניציה, [[נוירובלשנות]], [[מיקרוביולוגיה]], [[גנטיקה]] ועוד. אולם המנגנון ה[[פתולוגיה|פתולוגי]] המחולל את הדיסלקסיה טרם פוענח{{הערה|1=ראו [[ראובן כהן-רז#ניסיון פענוח חידת הדיסלקסיה|ניסיון כושל בתחום]]}}.

ההשערה המחקרית הרווחת היא שלדיסלקסיה יש רקע תורשתי{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17849199?ordinalpos=4&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_RVDocSum באתר ncbi]}} ושבסיסה [[גנטיקה|גנטי]]{{הערה|שם=זיכרון|1=[http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1225 ישי-קרין, נופר (2007). הקשר בין זיכרון עבודה מילולי (ולא חזותי-מרחבי) לבין לקות בקריאה ולקות שפתית.] מאתר פסיכולוגיה עברית.}}. מחקרים מראים שהסיכוי של בן לאב דיסלקטי ללקות באותה ההפרעה מגיע לכ-50 אחוז (אצל נשים האחוזים קטנים יותר). נראה כי לסוגים שונים של דיסלקסיה יש דרכי הורשה שונות.

למשל, לאנשים עם דיסלקסיה יש יותר קשיים הקשורים לתפקוד של [[המוח הקטן]] לגבי תנועת איברים ושיווי משקל{{הערה|שם=סוסים והצרבלום|1=[http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=462 ישי-קרין, נ. (2005). דיסלקסיה, רכיבה על סוסים והצרבלום.] מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.}}.

נוירוביולוגים מצאו הבדלים שונים במבנה ה[[מוח]] של אלו הסובלים מדיסלקסיה לבין שאר האוכלוסייה. חלק מההבדלים קשורים לשוני בסימטריה או באי הסימטריה בין אזורים קשורי שפה באונת הצדע, חלק ב[[פונס|גשר המוח]] וחלק ב[[המוח הקטן|צרבלום]]{{הערה|1=[http://brain.oxfordjournals.org/content/123/12/2373/T2.expansion.html The neurological basis of developmental dyslexia] מתוך ספרו של חביב}}. אולם, למרות האחידות בעצם הממצא לפיו יש שוני, אין אחידות בין המחקרים לגבי טיב השוני. זאת משום שהדגימות למחקרים היו מתוך אוכלוסיות שונות, הגדרת אדם כלוקה או אינו לוקה בדיסלקסיה נעשתה באופן שונה וגם שיטות המדידה במחקרים היו שונות. מעבר לכך, סביר שגם סוגי הדיסלקסיה במחקרים היו שונים. כמו כן, קשה לדעת אם שוני זה או אחר בין הדיסלקטים לאוכלוסייה הכללית נובע מהדיסלקסיה עצמה, מהתפתחות מנגנון פיצוי ספונטני שלה, או מאימון ו[[הוראה מתקנת]] לפיצוי על הדיסלקסיה (אזורים במוח מתפתחים בעקבות אימון, במיוחד בעקבות אימון בגיל צעיר).

אחד הממצאים המרכזיים במחקרים הנוירופתולוגיים היה זה של סלמלין ושותפיו (1996){{הערה|1= Salmelin R, Service E, Kiesilä P, Uutela K, Salonen O. Impaired visual word processing in dyslexia revealed with magnetoencephalography. Ann Neurol 1996; 40: 157–62.|שמאלכיוון=כןשמאל}}. הם גילו שכאשר מראים לאדם חסר לקות מילה, תוך 180 מילי-שניות מופעל אצלו אזור קשור שפה באונת הצדע השמאלית ואילו אצל דיסלקטים אזור זה אינו מופעל. אולם, אצל שני שלישים מהדיסלקטים שבמדגם הופעל במקומו אזור שונה לחלוטין בצידו האחר של המוח, בתוך 300 מילי-שניות מהגירוי.

הבעייתיות במחקר הדיסלקסיה היא חוסר ההקפדה של החוקרים להבחין באופן ברור בין קשיי קריאה לליקויי קריאה, בין שפה כתובה לשפה מדוברת, בין סוגי הדיסלקסיה השונים ודרגות החומרה השונות. כמו כן החוקרים, עדיין לא אימצו [[הגדרה אופרטיבית]] אחידה לדיסלקסיה לצורך עריכת [[ניסוי]]ים ו[[תצפית (מדע)|תצפיות מדעיות]]{{הערה|1=ד"ר אילנה מודלינגר, [http://techedu.huji.ac.il/techedu/dys/dislex.html דיסלקסיה]}}.

מאחר שתסמיני הדיסלקסיה באים לידי ביטוי בעיקר בבית הספר עם תהליך רכישת הקריאה, לצוות החינוכי תפקיד מפתח בגילוי קשייו של התלמיד. כאשר הצוות החינוכי בבית הספר חש בקשייו של התלמיד, הוא עורך עבורו תוכנית לימודים שנועדה לשפר את הישגיו. אם אין התקדמות, ימליצו על הפנייה לאבחון שיעשה על ידי גורמים מקצועיים. עם זאת, במקרים רבים ההורים הם אלה שחשים לראשונה בקושי של ילדם והם הגורם המפנה לאבחון{{הערה|שם=שם|1={{קישור כללי|כתובת=http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc//sd4bk4_3_25.htm|כותרת=תשסד/4(ב) 4.3-25 התאמות בדרכי ההיבחנות לנבחנים בעלי ליקויי למידה אינטרניים ואקסטרניים|תאריך_וידוא=2020-09-02|אתר=cms.education.gov.il}}}}.

לקות קריאה התפתחותית אינה תוצאה של יכולת אינטלקטואלית כללית נמוכה{{הערה|שם=לם|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9755 ד"ר אורן לם (1999). דיסלקסיה - ליקוי לא קרוא.] הספרייה הווירטואלית של מטח}}.

במקרים של [[מחוננות]] בהם [[תלמיד]] דיסלקטי הוא בעל יכולות [[הכרה|קוגניטיביות]] גבוהות במיוחד, עלולה לקות הקריאה להתגלות רק בכיתות הגבוהות של [[בית ספר יסודי|בית הספר היסודי]]{{הערה|שם=חנה|1=[http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2539 דויד, חנה (2010). על לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז ואינטליגנציה.] מאתר פסיכולוגיה עברית.}}.

בקיצוניות השנייה, קיימת נטייה שלא להפנות אנשים עם משכל נמוך לאבחוני ליקויי למידה מתוך אמונה שכל קשייהם נובעים אך ורק ממשכלם הנמוך. יש מפגרים קלים ואפילו מפגרים קשים שאובחנו כדיסלקטים{{הערה|1=ראו Smart but Feeling Dumb/H.N. Levinson}} וגם אם מספר המאובחנים זעום, זה לא בהכרח מעיד על מספר זעום של בלתי מאובחנים.

המחקרים הראשונים עסקו בהתמודדות עם הקושי, עד שחוקרים – בעיקר מתחום הרפואה – התחילו לגלות דפוסי חשיבה מיוחדים המתלווים לדיסלקסיה{{הערה|1=Geschwind,N (1982), "Why Orton was Right", Annals of Dyslexia, 34; West,T.G. (1992), A Future of Reversals: Dyslexic Talents in a World of Computer Visualization. Annals of Dyslexia 42. pp. 124-139.|שמאלכיוון=כןשמאל}}. דפוסי חשיבה אלה מקנים לבעליהם יכולות מיוחדות של ראיית דברים, יכולות שהן נדירות בקרב האוכלוסייה הכללית. כיובל שנים נמשך הוויכוח אם היכולות האלה מופיעות באופן מקרי, או שקיים קשר סיבתי בין הדיסלקסיה ובינן. מחקרים מן השנים האחרונות{{הערה|שם=eide11|1=Eide, B.L. M.D., M.A. and Eide, F. F. M.D, The Dyslexic Advantage (2011), Hudson Street press}}, המסתמכים על שיטות חדישות בחקר [[מדעי המוח]], מסבירים איך דיסלקטים תופסים את המרחב בצורה אינטואיטיבית, רואים את הקשר בין דברים שלכאורה אינם קשורים, ומסוגלים לחבר בין תופעות בצורה יצירתית, יכולות שבאוכלוסייה הכללית מעטים בלבד התברכו בהן. לחיזוק התאוריות האלה מצוטטות סטטיסטיקות שמצביעות על יתרונות הדיסלקסיה במקצועות שונים. כך, למשל:

*מתוך 360 סטודנטים לאומנויות ועיצוב באחת המכללות בלונדון, למעלה מ-30% חווים קשיים בקריאה, איות ותחביר, או שהם דיסלקטים מובהקים{{הערה|1=Steffert,B. (1999), Visual spatial ability and dyslexia. Visual Spatial Ability and Dyslexia ed .I.Padget, London: Central Saint Martins College of Art and Design.|שמאלכיוון=כןשמאל}}.

*יכולותיהם הבולטות של הדיסלקטים בתכנות מחשבים מפורסמות עד כדי כך, שאחד החוקרים{{הערה|1=West,T.G. (1997), In the Minds Eye, Visual Thinkers, Gifted People with Dyslexia and other Learning Difficulties, Computer Images and the Ironies of Creativity (p.268), Prometheus Books|שמאלכיוון=כןשמאל}} מכנה את הדיסלקסיה "מחלת ה-MIT".(Massachusetts Institute of Technology)