דיסלקסיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
מ שימוש מושכל בפרמטרים ימין ושמאל בתבנית:הערה (תג)
שורה 13:
ככלל, לקות למידה היא מצב בו אדם מתקשה ללמוד או להפעיל [[ידע]] קיים, ביחס למצופה מאנשים ב[[גיל]]ו, ב[[מנת משכל]]ו והשכלתו. בהתאם לזה, אדם בעל דיסלקסיה יקרא פחות טוב מאנשים אחרים בעלי משכל וגיל דומה לשלו, שעברו הליך הוראת קריאה דומה לשלו.
תהליך רכישת הקריאה ילווה בקשיים כבר מכיתה א' ויכול להמשך מספר שנים, כאשר הקריאה נותרת מצרפת, איטית ורצופת שגיאות{{הערה|שם=קשר}}. הדיסלקסיה אינה נעלמת עם הגיל, כך שגם דיסלקטים בוגרים אשר הצליחו להגיע לרמת קריאה נורמלית מבחינת קצב ודיוק, מראים ליקויים הפוגמים באוטומציה של הקריאה{{הערה|שם=קשר}}.
דיסלקטיים מתקשים ביותר בקריאה גם בהינתן תנאי לימוד אופטימליים, הכוללים שיטת הוראה נכונה, כיתה שקטה, מורה טוב וסיוע של הוראה מתקנת{{הערה|שם=קשר|1=[http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=457 ישי-קרין, נופר (2005). הקשר בין דיסלקסיה למודעות פונולוגית, זיכרון עבודה, מהירות שיום וכישורי שפה - השלכות לגבי איתור בגן הילדים ובית הספר וטיפול.] מאתר פסיכולוגיה עברית.}}.
 
על מנת לקרוא בצורה יעילה יש לקשר בין צורת האות לצלילה וכן לצרף את הצלילים הללו למילים{{הערה|שם=קשר}}.
שורה 50:
 
==הגורמים==
'''הגורמים''' לדיסלקסיה נמצאים כיום תחת מחקר מקיף, והחוקרים מנסים להבין אותה בדיסציפלינות שונות, ובהן: [[נוירואנטומיה]], נוירופיזיולוגיה, נוירוקוגניציה, [[נוירובלשנות]], [[מיקרוביולוגיה]], [[גנטיקה]] ועוד. אולם המנגנון ה[[פתולוגיה|פתולוגי]] המחולל את הדיסלקסיה טרם פוענח{{הערה|1=ראו [[ראובן כהן-רז#ניסיון פענוח חידת הדיסלקסיה|ניסיון כושל בתחום]]}}.
 
ההשערה המחקרית הרווחת היא שלדיסלקסיה יש רקע תורשתי{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17849199?ordinalpos=4&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_RVDocSum באתר ncbi]}} ושבסיסה [[גנטיקה|גנטי]]{{הערה|שם=זיכרון|1=[http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1225 ישי-קרין, נופר (2007). הקשר בין זיכרון עבודה מילולי (ולא חזותי-מרחבי) לבין לקות בקריאה ולקות שפתית.] מאתר פסיכולוגיה עברית.}}. מחקרים מראים שהסיכוי של בן לאב דיסלקטי ללקות באותה ההפרעה מגיע לכ-50 אחוז (אצל נשים האחוזים קטנים יותר). נראה כי לסוגים שונים של דיסלקסיה יש דרכי הורשה שונות.
 
כמו כן, נראה שדיסלקסיה מערבת פגיעה כלשהי ב[[מערכת העצבים]].
למשל, לאנשים עם דיסלקסיה יש יותר קשיים הקשורים לתפקוד של [[המוח הקטן]] לגבי תנועת איברים ושיווי משקל{{הערה|שם=סוסים והצרבלום|1=[http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=462 ישי-קרין, נ. (2005). דיסלקסיה, רכיבה על סוסים והצרבלום.] מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.}}.
 
נוירוביולוגים מצאו הבדלים שונים במבנה ה[[מוח]] של אלו הסובלים מדיסלקסיה לבין שאר האוכלוסייה. חלק מההבדלים קשורים לשוני בסימטריה או באי הסימטריה בין אזורים קשורי שפה באונת הצדע, חלק ב[[פונס|גשר המוח]] וחלק ב[[המוח הקטן|צרבלום]]{{הערה|1=[http://brain.oxfordjournals.org/content/123/12/2373/T2.expansion.html The neurological basis of developmental dyslexia] מתוך ספרו של חביב}}. אולם, למרות האחידות בעצם הממצא לפיו יש שוני, אין אחידות בין המחקרים לגבי טיב השוני. זאת משום שהדגימות למחקרים היו מתוך אוכלוסיות שונות, הגדרת אדם כלוקה או אינו לוקה בדיסלקסיה נעשתה באופן שונה וגם שיטות המדידה במחקרים היו שונות. מעבר לכך, סביר שגם סוגי הדיסלקסיה במחקרים היו שונים. כמו כן, קשה לדעת אם שוני זה או אחר בין הדיסלקטים לאוכלוסייה הכללית נובע מהדיסלקסיה עצמה, מהתפתחות מנגנון פיצוי ספונטני שלה, או מאימון ו[[הוראה מתקנת]] לפיצוי על הדיסלקסיה (אזורים במוח מתפתחים בעקבות אימון, במיוחד בעקבות אימון בגיל צעיר).
 
אחד הממצאים המרכזיים במחקרים הנוירופתולוגיים היה זה של סלמלין ושותפיו (1996){{הערה|1= Salmelin R, Service E, Kiesilä P, Uutela K, Salonen O. Impaired visual word processing in dyslexia revealed with magnetoencephalography. Ann Neurol 1996; 40: 157–62.|שמאלכיוון=כןשמאל}}. הם גילו שכאשר מראים לאדם חסר לקות מילה, תוך 180 מילי-שניות מופעל אצלו אזור קשור שפה באונת הצדע השמאלית ואילו אצל דיסלקטים אזור זה אינו מופעל. אולם, אצל שני שלישים מהדיסלקטים שבמדגם הופעל במקומו אזור שונה לחלוטין בצידו האחר של המוח, בתוך 300 מילי-שניות מהגירוי.
 
ממצא מרכזי אחר היה בהשוואה בין דיסלקטים [[הרפובליקה העממית של סין|סינים]], ששפתם נכתבת ב[[כתב|כתב סמלים]], לבין דיסלקטים ששפתם נכתבת בכתב פונטי (כגון [[אנגלית]] ועוד). נמצא כי בין דיסלקטים סינים לבין דיסלקטים דוברי "שפות פונטיות" יש הבדלים באזורי ה[[מוח]] הבעייתיים. ידוע גם, כי דיסלקטים רבים מוכשרים ב[[ציור]]. ייתכן אפוא כי ב"שפות פונטיות" יהיו אנשים שייחשבו כדיסלקטיים, אך לא כן ב"שפות ציוריות", ולהפך.
שורה 68:
*'''דיסלקסיה נרכשת''' (אלקציה) - דיסלקסיה הנגרמת מאירוע [[מוח]]י, חבלת ראש פיזית, [[דלקת קרום המוח]], [[דלקת אוזניים]] חריפה או [[גידול]], בדרך כלל אצל אדם שכבר למד לקרוא בטרם הפגיעה. מונח זה מתייחס לרוב לפגיעה ביכולת הקריאה שלא נגרמה כתוצאה מלקות למידה.
 
הבעייתיות במחקר הדיסלקסיה היא חוסר ההקפדה של החוקרים להבחין באופן ברור בין קשיי קריאה לליקויי קריאה, בין שפה כתובה לשפה מדוברת, בין סוגי הדיסלקסיה השונים ודרגות החומרה השונות. כמו כן החוקרים, עדיין לא אימצו [[הגדרה אופרטיבית]] אחידה לדיסלקסיה לצורך עריכת [[ניסוי]]ים ו[[תצפית (מדע)|תצפיות מדעיות]]{{הערה|1=ד"ר אילנה מודלינגר, [http://techedu.huji.ac.il/techedu/dys/dislex.html דיסלקסיה]}}.
 
==אבחון==
מאחר שתסמיני הדיסלקסיה באים לידי ביטוי בעיקר בבית הספר עם תהליך רכישת הקריאה, לצוות החינוכי תפקיד מפתח בגילוי קשייו של התלמיד. כאשר הצוות החינוכי בבית הספר חש בקשייו של התלמיד, הוא עורך עבורו תוכנית לימודים שנועדה לשפר את הישגיו. אם אין התקדמות, ימליצו על הפנייה לאבחון שיעשה על ידי גורמים מקצועיים. עם זאת, במקרים רבים ההורים הם אלה שחשים לראשונה בקושי של ילדם והם הגורם המפנה לאבחון{{הערה|שם=שם|1={{קישור כללי|כתובת=http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc//sd4bk4_3_25.htm|כותרת=תשסד/4(ב) 4.3-25 התאמות בדרכי ההיבחנות לנבחנים בעלי ליקויי למידה אינטרניים ואקסטרניים|תאריך_וידוא=2020-09-02|אתר=cms.education.gov.il}}}}.
 
[[לקות למידה#אבחון|אבחון]] ראשוני צריך להתבצע בגיל מוקדם שבו הילד אמור להתחיל ולפתח את מיומנויות הקריאה והכתיבה. הסימפטומים הנפוצים הם: דיבור מאוחר, קשיי הסתגלות, בלבול בין ימין לשמאל, היפוך והשמטת [[אות]]יות ו[[מספר]]ים, קשיים בסימני ניקוד, קושי בלזכור דברים, קשיים בהעתקה, קשיים בלימוד ה[[אלף-בית]] ומספרים, בלבול ב[[צבע]]ים ובצורות. ניתן לאבחן דיסלקסיה באמצעות [[אבחון דידקטי]] או [[אבחון פסיכודידקטי]].
שורה 78:
 
===השפעת מנת המשכל על האבחון===
לקות קריאה התפתחותית אינה תוצאה של יכולת אינטלקטואלית כללית נמוכה{{הערה|שם=לם|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9755 ד"ר אורן לם (1999). דיסלקסיה - ליקוי לא קרוא.] הספרייה הווירטואלית של מטח}}.
דיסלקסיה, כמו כל לקות למידה אחרת, יכולה להופיע אצל אדם עם כל מנת משכל אפשרית.
לאור זאת, ישנם מצבים קיצוניים של אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה מאוד או נמוכה מאוד, אשר יכולים להקשות על איתור ואבחון הלקות.
 
במקרים של [[מחוננות]] בהם [[תלמיד]] דיסלקטי הוא בעל יכולות [[הכרה|קוגניטיביות]] גבוהות במיוחד, עלולה לקות הקריאה להתגלות רק בכיתות הגבוהות של [[בית ספר יסודי|בית הספר היסודי]]{{הערה|שם=חנה|1=[http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2539 דויד, חנה (2010). על לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז ואינטליגנציה.] מאתר פסיכולוגיה עברית.}}.
 
בקיצוניות השנייה, קיימת נטייה שלא להפנות אנשים עם משכל נמוך לאבחוני ליקויי למידה מתוך אמונה שכל קשייהם נובעים אך ורק ממשכלם הנמוך. יש מפגרים קלים ואפילו מפגרים קשים שאובחנו כדיסלקטים{{הערה|1=ראו Smart but Feeling Dumb/H.N. Levinson}} וגם אם מספר המאובחנים זעום, זה לא בהכרח מעיד על מספר זעום של בלתי מאובחנים.
 
באופן כללי מבחני מנת משכל צריכים להיות מותאמים ללקויות שונות של האוכלוסיות הנבחנות. המבחנים מכווננים מראש כך שההתאמה לא תיתן חיסרון או יתרון לאוכלוסייה לקויה זו או אחרת, כל זמן שמתכנני המבחן מאמינים שללקות אין קשר למשכל. לכן הטענה שלאוכלוסייה זו או אחרת יש מנת משכל זהה לזו של האוכלוסייה הכללית עשויה להיות טענה מעגלית.
שורה 136:
[[קובץ:Take a picture with a proud dyslexic.jpg|ממוזער|250px|אדם הנושא שלט עם הכיתוב "הצטלמו עם דיסלקט גאה"]]
כיום מתגבשות תפיסות חדשניות, הרואות את הדיסלקסיה כצורת חשיבה השונה מצורת החשיבה המקובלת, ואשר יש בה גם יתרונות.
המחקרים הראשונים עסקו בהתמודדות עם הקושי, עד שחוקרים – בעיקר מתחום הרפואה – התחילו לגלות דפוסי חשיבה מיוחדים המתלווים לדיסלקסיה{{הערה|1=Geschwind,N (1982), "Why Orton was Right", Annals of Dyslexia, 34; West,T.G. (1992), A Future of Reversals: Dyslexic Talents in a World of Computer Visualization. Annals of Dyslexia 42. pp. 124-139.|שמאלכיוון=כןשמאל}}. דפוסי חשיבה אלה מקנים לבעליהם יכולות מיוחדות של ראיית דברים, יכולות שהן נדירות בקרב האוכלוסייה הכללית. כיובל שנים נמשך הוויכוח אם היכולות האלה מופיעות באופן מקרי, או שקיים קשר סיבתי בין הדיסלקסיה ובינן. מחקרים מן השנים האחרונות{{הערה|שם=eide11|1=Eide, B.L. M.D., M.A. and Eide, F. F. M.D, The Dyslexic Advantage (2011), Hudson Street press}}, המסתמכים על שיטות חדישות בחקר [[מדעי המוח]], מסבירים איך דיסלקטים תופסים את המרחב בצורה אינטואיטיבית, רואים את הקשר בין דברים שלכאורה אינם קשורים, ומסוגלים לחבר בין תופעות בצורה יצירתית, יכולות שבאוכלוסייה הכללית מעטים בלבד התברכו בהן. לחיזוק התאוריות האלה מצוטטות סטטיסטיקות שמצביעות על יתרונות הדיסלקסיה במקצועות שונים. כך, למשל:
*אחוז הדיסלקטים מבין הסטודנטים להנדסה באחת האוניברסיטאות בבריטניה מגיע ל-26%{{כ}}{{הערה|שם=eide11}}.
*מתוך 360 סטודנטים לאומנויות ועיצוב באחת המכללות בלונדון, למעלה מ-30% חווים קשיים בקריאה, איות ותחביר, או שהם דיסלקטים מובהקים{{הערה|1=Steffert,B. (1999), Visual spatial ability and dyslexia. Visual Spatial Ability and Dyslexia ed .I.Padget, London: Central Saint Martins College of Art and Design.|שמאלכיוון=כןשמאל}}.
*אחוז הדיסלקטים מבין הממציאים בארצות הברית מגיע ל-35%. אחוזים אלה גבוהים בהרבה מאחוזי הדיסלקטים באוכלוסייה הכללית{{הערה|שם=eide11}}.
*יכולותיהם הבולטות של הדיסלקטים בתכנות מחשבים מפורסמות עד כדי כך, שאחד החוקרים{{הערה|1=West,T.G. (1997), In the Minds Eye, Visual Thinkers, Gifted People with Dyslexia and other Learning Difficulties, Computer Images and the Ironies of Creativity (p.268), Prometheus Books|שמאלכיוון=כןשמאל}} מכנה את הדיסלקסיה "מחלת ה-MIT".(Massachusetts Institute of Technology)
עם פיתוחן של שיטות הוראה אשר תואמות את דרכי החשיבה של דיסלקטים, עולה מספרם של אלו מביניהם המצליחים לממש את יכולותיהם.