מתמטיקה של קיפולי נייר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שימוש מושכל בפרמטרים ימין ושמאל בתבנית:הערה (תג)
שורה 2:
 
==אתגרים מתמטיים==
קיימות בעיות מתמטיות רבות הנובעות מאמנות האוריגמי, וחלקן טרם נפתרו. למשל, '''בעיית הקיפול השטוח''', הבוחנת את אפשרות הקיפול של דגם דו-ממדי על פי תבנית קפלים נתונה. בעיה זו היא [[מחלקת סיבוכיות NPC|בעיה NP שלמה]]{{הערה|1=Marshall Bern and Barry Hayes, [http://graphics8.nytimes.com/packages/blogs/images/BernHayes-1.origami.SODA96.pdf '''The complexity of flat origami'''], Proceedings of the seventh annual ACM-SIAM symposium on Discrete algorithms, 175 - 183, 1996|כיוון=שמאל=כן}}{{הערה|1=Jonathan Schneider, [http://www.sccs.swarthmore.edu/users/05/jschnei3/origami.pdf#search=%22flat-foldability%22 '''Flat-Foldability of Origami Crease Patterns'''], Swarthmore College Computer Society ,2004|שמאלכיוון=כןשמאל}}. בעיה אחרת, בעלת חשיבות מעשית רבה, היא בעיית "האוריגמי הקשיח", הבוחנת אפשרות יצירת דגמים מיחידות נוקשות שמחוברות ביניהן בצירים. לפתרון בעיה זו שימושים רבים ב[[אדריכלות]] וב[[הנדסה]].
 
בנית מודלים של אוריגמי דורשת, בדרך-כלל, קיפולים חוזרים מעטים בלבד. אחד האתגרים בתחום זה, [[קיפול נייר לשניים]] בשכבות רבות, נפתר רק ב-[[2001]], על ידי בריטני גאליבן, בהיותה עדיין תלמידת תיכון. גאליבן ניסחה את [[פונקציית הפסד|פונקציית ההפסד]] עבור קיפול נייר לשניים בכיוון אחד. הפונקציה מבוטאת על ידי הנוסחה <math>L = \frac{\pi t}{6} (2^n + 4)(2^n - 1)</math>, כאשר "L" הוא האורך המינימלי של הנייר (או כל חומר אחר), "t" הוא עוביו של החומר, ו"n" הוא מספר הקיפולים האפשריים. גאליבן הצליחה לקפל דף נייר לשניים 12 פעמים. הדעה המקובלת לפני כן הייתה שבלא התחשבות בסוג או בגודל הנייר ניתן לקפלו לא יותר משמונה פעמים.
שורה 8:
==אקסיומות הוזיטה-האטורי==
[[קובץ:Origami cubic root extraction.png|שמאל|ממוזער|350px|חישוב שורש שלישי באמצעות שיקוף זוג נקודות לזוג ישרים: <math>\ x^3=a</math>.]]
בבסיס החקר המתמטי של האוריגמי עומדות שבע [[אקסיומה|אקסיומות]] המגדירות את הפעולות ה[[גאומטריה|גאומטריות]] האפשריות בתהליך הקיפול. שש האקסיומות הראשונות פורסמו ב-[[1992]] על ידי המתמטיקאי היפני-[[איטליה|איטלקי]], [[הומיאקי הוזיטה]]{{הערה|1=Humiaki Huzita, '''Understanding Geometry through Origami Axioms''', Proceedings of the First International Conference on Origami in Education and Therapy, J. Smith ed., British Origami Society, 1992, pp. 37-70|שמאלכיוון=כןשמאל}}. אקסיומה שביעית המשלימה את שש האקסיומות של הוזיטה נוסחה על ידי המתמטיקאי [[קושירו האטורי]]. בניסוח האקסיומות, כל שני אובייקטים מוגדרים להיות שונים (כלומר אם נאמר "בהינתן שתי נקודות", יש לקרוא זאת כ"בהינתן שתי נקודות שונות זו מזו"):
 
# בהינתן שתי נקודות P1 ו-P2, קיים קפל יחיד המחבר ביניהן.
שורה 23:
<br />
 
בסיס תאורטי זה מאפשר תכנון של דגמי אוריגמי מורכבים על גבי [[מחשב]], פתרון משוואות ובעיות גאומטריות בעזרת אוריגמי ועוד{{הערה|1=Roger C. Alperin, [http://nyjm.albany.edu:8000/j/2000/6-8.pdf '''A Mathematical Theory of Origami Constructions and Numbers'''], New York Journal of Mathematics, '''6''':119-133, 2000|שמאלכיוון=כןשמאל}}. לדוגמה, כך אפשר למצוא את השורש השלישי של מספר <math>\ a</math> באמצעות קיפולי נייר: ציירו [[מערכת צירים]] מאונכת על הדף; סמנו את הנקודות <math>\ (0,2)</math> ו- <math>\ (a,1)</math>. כעת הפעילו את האקסיומה השישית כדי למקם את הנקודה הראשונה על ציר ה- x, ואת הנקודה השנייה על הישר <math>\ x=-a</math>. שיקוף כזה (דרך הקו המקווקו באיור משמאל) מעתיק את הנקודה <math>\ (0,2)</math> לנקודה שמרחקה מראשית הצירים בדיוק <math>\ 2\sqrt[3]{a}</math>.
 
הפעולות המתוארות באקסיומות 1–5 ו-7 ניתנות לביצוע גם באמצעות [[בניה במחוגה וסרגל|מחוגה וסרגל]]: הן מתארות, בקירוב, העברת קו בין שתי נקודות (1), העברת [[אנך אמצעי]] (2), העברת [[חוצה זווית]] (3), הורדת [[אנך]] (4), העברת [[משיק]] ל[[פרבולה]] דרך נקודה נתונה (5), והעברת ישר [[ישרים מקבילים|מקביל]] (7). האקסיומה הנותרת, 6, מאפשרת למצוא משיק משותף לשתי פרבולות, פעולה השקולה לפתרון [[משוואה ממעלה שלישית]] (ולכן גם [[משוואה ממעלה רביעית|רביעית]]{{הערה|1=אפשר להגיע אל הפתרונות של משוואה ממעלה רביעית באמצעות שלוש פעולות של [[הוצאת שורש ריבועי]] ופעולה אחת של הוצאת שורש שלישי}}); לעומת זאת, במחוגה וסרגל אפשר לפתור רק [[משוואה ריבועית|משוואות ריבועיות]].
 
כמה מ[[הבעיות הגאומטריות של ימי קדם]], למשל [[שילוש זווית]] (חלוקת זווית נתונה לשלושה חלקים שווים) או בניית [[קובייה]] ש[[נפח]]ה כפול מזה של קובייה נתונה, הוכחו כבלתי-פתירות באמצעות [[בנייה בסרגל ובמחוגה]] בלבד, אבל ניתן לפותרן באמצעות מספר קיפולי נייר.