עונות השנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
מ שימוש מושכל בפרמטרים ימין ושמאל בתבנית:הערה (תג)
שורה 29:
 
===עונות השנה באזורים הממוזגים===
באזורים הממוזגים של כדור הארץ (שאינם קרובים לקו המשווה או לקטבים), מקובל לחלק את השנה לארבע עונות, שמועדי תחילתן וסופן נקבעים באופן שונה, בהתאם לשיטת ההגדרה. שתי ההגדרות הנפוצות ביותר לתיארוך עונות השנה הן האסטרונומית והמטאורולוגית. לפי '''ההגדרה האסטרונומית''', קיימות ארבע נקודות על מישור המילקה בהם מצוי כדור הארץ בארבעה תאריכים מסוימים, כל אחד מהם מציין מצב יסוד במסלולו של כדור הארץ סביב השמש שהוא היום בו מתחילה כל עונה בכל שנה מחדש. לעומת זאת, לפי '''ההגדרה המטאורולוגית''', עונות השנה מתחלפות כ-20 יום מוקדם יותר, בתאריך ה-1 לחודש (האביב מתחיל ב-1 במרץ, הקיץ ב-1 ביוני, וכו'). הגישה המטאורולוגית משקפת טוב יותר את שינויי הטמפרטורה לאורך השנה על פני היבשה, ואילו הגישה האסטרונומית מתאימה יותר לאוקיינוסים, בהם קיים פער ארוך יותר בין האירועים האסטרונומיים לשינויי הטמפרטורה{{הערה|Trenberth, K. E. (1983). What are the seasons? Bulletin of the American Meteorological Society, 64(11), 1276-1282. http://journals.ametsoc.org/doi/pdf/10.1175/1520-0477%281983%29064%3C1276%3AWATS%3E2.0.CO%3B2|שמאלכיוון=כןשמאל}}{{הערה|שם=תפוז|רונן רדיין, [http://www.tapuz.co.il/forums/articles/article/442/64430/טבע_ומזג_אוויר/אקלים_ואטמוספירה הגדרות אקלימיות לעונות השנה], פורום אקלים ואטמוספירה, אתר תפוז אנשים}}. ספציפית לגבי ישראל, קל לראות כי לגישה המטאורולוגית יתרון ברור בתיאור שינויי הטמפרטורה והתופעות המטאורולוגיות והאקולוגיות הנלוות. למשל, פריחת צמחי הבר בישראל מגיעה לשיאה בחודשים מרץ-אפריל, בעוד שחודש יוני הוא דל בפריחה; החודשים הגשומים ביותר הם דצמבר-פברואר, ואילו מרץ יחסית דל במשקעים{{הערה|שם=תפוז}}.
 
====ההגדרה האסטרונומית - ימי השוויון וההיפוך====