צ'ארלסטון (מחול) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג) |
מ שימוש מושכל בפרמטרים ימין ושמאל בתבנית:הערה (תג) |
||
שורה 3:
ה'''צ'ארלסטון''' הוא סוג של [[ריקוד]] [[ג'אז]] שהיה נפוץ בעיקר ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]. הריקוד דרש תנועת רגליים ואגן מהירה ואנרגטית והיה לסמל הדור הצעיר של "[[עידן הג'אז|עידן הג׳אז]]" בין שתי מלחמות העולם (תקופה שנקראת גם "[[שנות העשרים הסוערות]]").
מקור הריקוד בשיר בשם ''The Charleston'' מאת [[ג'יימס פ. ג'ונסון]], שהושפע מביקורו בעיר [[צ'ארלסטון (קרוליינה הדרומית)|צ'ארלסטון]] ב[[קרוליינה הדרומית]]. השיר הפך ל[[להיט]] במחזה ''Runnin' Wild''{{הערה|
הריקוד, הבנוי על [[מקצב]] [[ג'אז]], הופיע במסבאות בלתי-חוקיות (speakeasy) בדרום [[ארצות הברית]] ב[[תקופת היובש]]. אף על פי שהבסיס הקצבי נבע ממוזיקה [[אפרו-אמריקאים|אפרו אמריקאית]] או [[קובה|קובנית]] (לפי ניתוחו של המוזיקולוג [[גונתר שולר]], מדובר בסוג של [[הבנרה]]{{הערה|
בשנות ה-20, לאחר הצלחת ''The Charleston'' המקורי, נפוצו עוד ועוד הקלטות של שירי צ'ארלסטון לריקודים. הקצב של שירים אלה היה מהיר (יותר מ 200–250 פעימות לדקה) והם נוגנו על ידי הרכבי תזמורות לריקודים ([[ביג בנד]] מוקטן שכלל כ-10 נגנים בכלי נשיפה ו[[חטיבת קצב]] שכללה [[מערכת תופים|תופים]], [[קונטרבס]] ו[[פסנתר]] או [[גיטרה]]). הריקוד שולב הן במופעי [[וודוויל]] כמופע ראווה (שם נדרשה מהרקדניות המופיעות גם [[להטוטנות]] ויכולת ריקוד ואקרובטיקה) והן במסיבות פרטיות, באולמות ריקודים ובבתי קפה (שבשל תקופת היובש מילאו את מקומם של ה[[פאב|בר]]ים) בהם ניגנו צ'ארלסטון לריקודים עבור קהל המבלים.
| |||