נורבאנו סולטאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קלץ קרטנו: דרוש מקור
הוספת מקור
שורה 59:
לאחר שהפך לסולטאן, סלים התיר לאשתו האהובה, האסקי נורבאנו, להישאר בארמון טופקאפי לאורך כל תקופת שלטונו, כפי שעשה קודמו ([[סולימאן הראשון|סולימאן המפואר]]).
 
גם אחרי שסלים התחיל קשרים עם פילגשות אחרות, נורבאנו נשארה כמועדפת עליו בגלל יופייה והאינטליגנציה שלה. כאמו של יורש העצר, היא שימשה כיועצת לבעלה. אף על פי שזה היה רחוק מלהיות רגיל באותה תקופה, סלים השני היה מתייעץ עם נורבאנו בנושאים שונים בגלל כבודו לשיקול דעתה הטוב. השגריר הוונציאני ז'קופו סורנזור דיווח:<blockquote>"נאמר כי ההאסקי אהובה מאוד ומכובדת על ידי הוד מלכותו הן על יופייה הרב והן על היותה אינטליגנטית בצורה בלתי רגילה."<ref>{{צ-ספר|שם=The Imperial Harem: Women and Sovereignty in the Ottoman Empire|קישור=https://books.google.co.il/books?id=L6-VRgVzRcUC&pg=PA228&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=1993|ISBN=978-0-19-508677-5|מחבר=Leslie P. Peirce|שפה=en}}</ref></blockquote>היא הפכה לאישה אדירה עם השפעה מרחיקת לכת בתקופה זו. על פי כמה מקורות (בעיקר מקורות ונציאניים), השפעתה הייתה כזו שנורבאנו סולטאן ניהלה למעשה את הממשלה לצד הווזיר הגדול סוקולו מהמט פאשה. האימפריה העות'מאנית הייתה רחוקה מלהיות יציבה בצמרת, ועימותים על כס המלוכה היו נפוצים. זה לא היה יוצא דופן עבור המפסיד בתחרויות כאלה שכל משפחתו תיהרג יחד איתו כדי למנוע אתגרים עתידיים. נורבאנו סולטאן הייתה נחושה, עם זאת, שכאשר יגיע הזמן שבנה יחליף את אביו, שום דבר לא יפריע לכך.
 
כאשר הסתיים שלטונו של סלים השני בשנת 1574, קיבל האסקי נורבאנו סולטאן 1,100 אקצ'ה ביום, ואילו בנות זוגותיו האחרות של סלים, קיבלו 40 אקצ'ה בלבד.
שורה 88:
נורבאנו סולטן זכתה כבוד רב לא רק במהלך חייה אלא גם לאחר מותה. בניגוד למקובל שהסולטאנים נותרו בארמון במהלך מסע ההלוויה, ליווה מוראט השלישי את גופת אמו, הולך וגם בוכה, עד למסגד פאתיח שבו היה אמור להיקרא טקס הקבורה שלה. המסגד הסולטאני הרחוק ביותר מהארמון הקיסרי, כלומר מסגד פאתיח, הוקצה לטקס ההלוויה. בחירה זו לא רק אפשרה לכמה שיותר אנשים לתת את ברכתם לנפשה של נורבאנו סולטאן אלא גם שמרה על ההערכה הנרחבת של כבוד דתי זה שהעניקו לה תושבי הבירה הקיסרית.
 
לפני מותה של נורבאנו, הצהיר פאולו קונטאריני, השגריר הוונציאני, מהארמון העות'מאני:<blockquote>"כל הטובות והרעות מגיעות מהמלכה האם."<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=Duzbakar Omer|שם=Duzbakar|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=2006}}</ref> </blockquote>כשנורבנו מתה בדצמבר 1583, יורשו של קונטריני דיווח על הדברים הבאים:<blockquote>"מותה של אישה זו העציב חלק בגלל האינטרסים שלהם ושימח אחרים. הסמכות הרבה שהיא נהנתה עם בנה זיכתה הרבה אנשים לרווחים חשובים, ואילו להפך, ביטלה את תקוותם של אנשים למימוש משאלותיהם. עם זאת, כולם מודים באופן כללי שהיא הייתה אישה טובה מדי, אמיצה ונלמדת ".<ref name=":0" /></blockquote>
 
==קישורים חיצוניים==