מאורעות אוקטובר 1933 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 11:
הועד הודיע כי ההפגנה תצא מ[[מסגד]]י [[הר הבית]]. משטרת [[המנדט הבריטי]] אסרה על קיום ההפגנה וביום ההפגנה הוצבו משמרות שוטרים בשערי העיר העתיקה.
למרות אזהרת הממשלה, השביתה וההפגנה התקיימו. ההפגנה החלה בצהריים.
בראש התהלוכה, בה השתתפו 3,000 איש (על פי המשטרה), צעדו רבים מחברי הוועד הפועל ובהם מוסא כאט'םכאזם אל-חוסייני בן ה-83. השתתפו בה גם משלחות מערים אחרות, אולם ללא נציגים מכפרי האזור. מארגני ההפגנה השתדלו למנוע התנגשויות עם היהודים ומנעו כל ניסיון לפרוץ לעבר השכונות היהודיות, כדי לשמור על אופיה האנטי-ממשלתי של ההפגנה. ההפגנה הייתה אמורה להסתיים בהתכנסות בכיכר שליד [[שער שכם]], מול משרדי נציב המחוז.{{הערה|שם=ממהומות למרידה 64-62}}
כאשר הגיעו אל [[השער החדש]], קיבלו השוטרים את פני המפגינים ולאחר שקצין משטרה קרא להם להתפזר אך הם לא נעתרו לבקשתו, פיזרו השוטרים את ההפגנה באמצעות שימוש באלות.
בין שלושים הפצועים קל היו גם חברי הוועד הפועל.{{הערה|שם=ממהומות למרידה 64-62}}
שורה 29:
בזמן המאורעות שהה המופתי [[אמין אל-חוסייני]] בהודו. בשובו לארץ בנובמבר תבע להפסיק את ההפגנות. בינואר 1934 שכנע את מארגני ההפגנות לבקש רישיון לקיומן ולהימנע מאפשרות של התנגשות עם השלטונות. הוא טען בפני הפעילים כי התנגשויות כאלו עלולות לפגוע בתמיכת ידידי הערבים בבריטניה ושצריך לכוון את המאבק בשטח רק נגד היהודים, וכלפי השלטון הבריטי להפעיל רק לחץ עקיף באמצעות דעת הקהל והממשלות המוסלמיות. אולם בזמן שפעל למניעת ההתנגשויות, הסית ביטאונו נגד הממשלה. היעדרו מהארץ בזמן ארגון ההפגנות, ככל הנראה גרם לכך שהן נעדרו סממנים דתיים ואנטי-יהודיים.{{הערה|יהושע פורת, '''ממהומות למרידה''', עמ' 146-145.}}
 
לאחר מכן החליט הוועד הפועל לערוך הפגנות בעת ובעונה אחת בערים שונות. בעקבות הבטחת הממשלה שתענה בחיוב לבקשת רישיון, ביקשה אותו ההנהגה הערבית. ההפגנות נערכו ב-16 בינואר 1934, ב[[עיד אל-פיטר]] (חג סיום חודש ה[[רמדאן]]), והן עברו ללא בעיות. אלא שהפגנות אלו סימנו את כישלונה של ההנהגה הערבית לאלץ את הממשלה לשנות את מדיניות ההגירה והקרקע שלה. ההפגנות באוקטובר 1933 עד ינואר 1934, בהן השתתפות הציבור הכפרי הייתה זעומה, סימנו את סופו של הוועד הפועל הערבי. במרץ 1934 נפטר נשיאו, מוסא כאט'םכאזם אל-חוסייני.{{הערה|יהושע פורת, '''ממהומות למרידה''', עמ' 66-65.}}
 
מאורעות 1933 היו מעין הקדמה ל[[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט]], אשר החלו כשלוש שנים לאחר מכן, בשנת [[1936]], במהלכן התרחש גם מרד המוני של ערביי ארץ ישראל כנגד שלטון [[המנדט הבריטי]], בד בבד עם פרעות ביהודים ומלחמה גלויה נגד היישוב היהודי בארץ ישראל. מאורעות אלה נמשכו עד שדעכו בשנת [[1939]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].