הדרך ההיסטורית יפו–שכם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שומרון ==> השומרון
שורה 2:
 
==תוואי הדרך==
הדרך יצאה מ[[כיכר השעון]] ב[[יפו]] דרך הרחובות 'נג'יב בוסטרוס' ו'אסכנדר עוואד' (אלכסנדר הווארד), [[רחוב רזיאל]] של ימינו, ומשם המשיכה דרך "'''רחוב נתיב הגמלים'''", שנקרא לאחר מכן '''דרך שכם''' ואחר כך בשם [[טורקית|טורקי]], "'''דרך עלי מוסתקים'''" (כיום: [[רחוב אילת]]) ולאחר מכן אל [[דרך יפו-תל אביב]] עד [[בית הדר]], ופנתה בכיוון צפון מערבמזרח לעבר [[כפר סאבא]] (מזרח [[כפר סבא]] של ימינו). תוואי הדרך עבר ב[[דרך בגין (תל אביב)|דרך מנחם בגין]] ממזרח לשדות [[שרונה (מושבה)|שרונה]], חצה את [[נחל איילון]] במעבר מוסררה על [[גשר שרונה]] מתחת [[מחלף ארלוזורוב#הגשר הצפוני|לגשר הצפוני של מחלף ארלוזורוב]] של ימינו והמשיך בכיוון [[כביש 482|רחוב אבא הלל]]. מנקודה זו היו מספר תוואים חלופיים לדרך במהלכה עד אזור קלקיליה ובמהלכה מאזור קלקיליה עד אזור שכם, כתלות בתקופות שונות.
 
תוואי צפוני פנה ממחלף ארלוזורוב ל[[כביש 482|רחוב אבא הלל]], חצה את [[נחל הירקון]] על 'גִ'סְר אֶל-הַדָּאר' ([[גשר]] שאון ה[[מים]]) הוא גשר [[עשר טחנות]] (בסמוך ל[[קניון איילון]]), והמשיך לכיוון צפון מערבמזרח במקביל לירקון ול[[נחל קנה]] עד [[ביאר עדס]] ו[[ג'לג'וליה]]. תוואי דרומי עבר מרחוב אבא הלל בצמוד לגדה הדרומית של הירקון ומצפון ל[[פתח תקווה]], חצה את [[נחל שילה]], הירקון ו[[נחל קנה]] מצפון ל[[מחלף מורשה]], והמשיך עד אזור ג'לג'וליה.
 
בג'לג'וליה התחברה הדרך עם [[דרך הים]] ההיסטורית ([[כביש 444]] של ימינו) שהובילה דרומה ל[[לוד]], [[עזה]], [[חצי האי סיני]] ו[[מצרים]], וצפונה ל[[תל מגידו|מגידו]], [[הגליל]] ו[[דמשק]]. באזור זה התפצלה דרך יפו-שכם לשני תוואים חליפיים, שהיו בשימוש בתקופות שונות: הדרומי דרך [[חבלה (נפת קלקיליה)|חבלה]], [[עזון]] (בתוואי ואדי עסלה וואדי עזון), בתקופות אחרות עברה הדרך ב[[קלקיליה]] וב[[נבי אליאס]]), [[פונדוק]], [[ג'ית]] ו[[רפידיה]] (בחפיפה חלקית ל[[כביש 55]] של ימינו), והצפוני, הארוך יותר בכ־20 ק"מ, דרך [[קלקיליה]], [[טייבה]], [[טולכרם]], [[ענבתא]] ועד שכם בתוואי [[נחל שכם]] ([[כביש 57]] דהיום). בסמוך לשני תוואי הדרך הועמדו קווי [[טלגרף]] שקישרו בין יפו והשרון לשכם.
 
ב-[[1895]] נכבש על ידי העות'מאנים כביש רעוע בתוואי הצפוני, דרך טול כרםטולכרם ונחל שכם. בתקופה זו בנו הטורקים שני גשרי [[מתכת]] בתוואי הדרך המערבי: האחד על ואדי מוסררה הוא חלקו הצפוני של [[נחל איילון]], [[גשר שרונה]], והשני על הירקון, מצפון ל[[פתח תקווה|מלאבס]]. ככל הנראה תוכנן שיפוץ הכביש במהלך שנת 1914{{הערה|{{מוריה||סלול דרכים בארצינו|1914/04/02|00101}}}}. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] הושקע מאמץ צבאי בסלילתה של מסילת ברזל בין פאתי שכם וטול כרם (- חיבור [[רכבת העמק|מסילת העמק]] דרך [[מסילת השומרון]] דרומה ([[המסילה המזרחית ההיסטורית|המסילה המזרחית]]) בנתיב התוואי הצפוני של הדרך, ופותחה הדרך שעברה במקום, וקישרה בין צפון הארץ למרכזה.
 
לאחר כיבושה של [[יפו]] על ידי הבריטים בשלהי [[1917]], נסללה [[הרכבת הצבאית לארץ ישראל#המסילות הצרות|מסילת הברזל נמל יפו - 'גבעת ג'נקינס']] ברוחב צר (60 ס"מ) מ[[נמל יפו]] דרך [[תחנת הרכבת יפו]] לאורך [[דרך יפו-תל אביב]] והמשכה על [[דרך פתח תקווה]] עד [[מחלף ארלוזורוב]] ומשם דרך [[רחוב אבא הלל]] של ימינו ל[[עשר טחנות|גִ'סְר אֶל-הַדָּאר]], כהכנה לוגיסטית לקרב לפריצת [[קו שתי העוג'ות]], שאגפו המערבי תחילתו באזור [[שפיים]]. המסילה הצרה עברה במקביל לדרך יפו-שכם מיפו ועד אזור [[רמת השרון]], כאשר שלוחה אחרת קישרה מגשר עשר טחנות לאזור [[שיח מוניס]], ושלוחה קצרה קישרה מאזור מחלף ארלוזורוב לאזור [[גבעתיים]], שם שכן מחנה צבאי בריטי{{הערה|1=[http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Popups/ShowAttach.aspx?file=http://img2.timg.co.il/forums/1_125058760.jpg&msgid=125058760 מפה צבאית בריטית בה מופיעה המסילה]}}{{הערה|1=אילן גל-פאר, '''הרכבת ל"עיר גנים": פרשה מראשיתן של רמת גן ושכונת בורוכוב''', [[אריאל (כתב עת)|אריאל]], חוברת 147-148, 2001}}. בראשית תקופת המנדט הבריטי פורקה המסילה, וכיום לא נותר לה זכר.