הבדלים בין גרסאות בדף "עידן הנאורות"

נוספו 20,517 בתים ,  לפני 10 חודשים
מ
שוחזר מעריכות של 79.181.107.206 (שיחה) לעריכה האחרונה של Gilgamesh
מ (שוחזר מעריכות של 79.181.107.206 (שיחה) לעריכה האחרונה של Gilgamesh)
[[קובץ:Minerva als Symbol der Toleranz.jpg||250px|שמאל|ממוזער|"[[מינרווה]] כסמל לתבונת הנאורות מגנה על כל מאמיני הדתות השונות", [[תחריט]] של הצייר ה[[גרמני]] דניאל שודוסקי {{אנ|Daniel Nikolaus Chodowiecki}} משנת [[1791]].]]
{{היסטוריה של הפילוסופיה}}
'''עידן הנאורות, תנועת הנאורות, "תנועת ההשכלה" (בהקשר היהודי)''' או '''עידן האורות''' (ב[[אנגלית]]: '''Age of Enlightenment'''; ב[[צרפתית]]: '''siècle des Lumières'''; ב[[גרמנית]]: '''Aufklärung''') הוא כינוי לתנועה [[אינטלקטואל]]ית ב[[אירופה]], ששמה לעצמה למטרה לבסס [[אתיקה|מוסר]], [[אסתטיקה]] ו[[ידע]] הנשענים על [[רציונליזם|רציונליות]] והנחת יסוד [[לוגוצנטריות|לוגוצנטרית]]. מנהיגי התנועה ראו בעצמם אליטה אמיצה של [[אינטלקטואל]]ים המובילים את העולם לעבר קידמה מתוך תקופה ארוכה של חוסר רציונליות, חוסר בגרות ועריצות, שהחלה בתקופת [[ימי הביניים]], אותה כינו העת החשוכה. בין השאר, התנועה סיפקה את הבסיס הפילוסופי ל[[מלחמת העצמאות של ארצות הברית|מהפכה האמריקאית]].
'''עי עמית חרמנית וזה כיף לעומר עומר סיפר לי בשושו שהוא גמר על הילה שמש אך לא נורא הוא אוהב לשתות שפיך של סוס יאמייייי'''{{הערות שוליים}}
 
דגש עיקרי של עידן הנאורות היה עיסוק במה שמכונה היום [[פילוסופיה פוליטית]]. בתקופה זאת פעלו זה לצד זה הוגים שתמכו ב[[אבסולוטיזם נאור]], דוגמת [[וולטר]], [[שמרנים]] כ[[אדמונד ברק]] שהאמינו כי דרכי הממשל המסורתיות הן העדיפות ופילוסופים רדיקליים כ[[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]], שהציגו מודלים מהפכניים של חברה אזרחית שאיננה כפופה למוסדות המונרכיה והדת (ר' [[האמנה החברתית (ספר)|האמנה החברתית]]) וכן, [[מונטסקייה]], שרעיון [[הפרדת הרשויות]] שלו פורסם במהלך עידן הנאורות והפך במרוצת הזמן לאבן יסוד של המשטר הדמוקרטי המודרני. הוגה מרכזי נוסף של התקופה היה [[אדם סמית']], פילוסוף שעסק בשאלות של [[מוסר]] וניסח לאורן את אחת התורות הכלכליות המשפיעות בכל הזמנים (ר' [[עושר העמים]]). חיבור זה השפיע - בין השאר - השפעה מכרעת על תחומי עיסוקה של הפילוסופיה הפוליטית, שכן הוא קידם שיטה לפיה עושרו של עם לא מוערך לפי גודל אוצרו של מלך או לפי קנה מידה רוחני-דתי, אלא לפי רמת חייהם ותפוקתם של האזרחים עצמם.
 
המונח העברי "עידן האורות" תורגם מ[[צרפתית]] (Siècle des Lumières) על ידי [[מיכאל הרסגור]]. זאת לעומת המונח ה[[אנגלית|אנגלי]] המקביל - The Age of Enlightenment - "עידן ההארה" (השכלה) ובגרמנית - Aufklärung ("הארה" או "הצטללות").
 
בין ההיסטוריונים לא קיים קונצנזוס לגבי תחילתו של עידן הנאורות, והדעות נעות בין אמצע [[המאה ה-17]] לתחילתה של [[המאה ה-18]], כמעין תאריך ברירת מחדל.{{הערה|{{cite web|url=http://www.wsu.edu/~dee/ENLIGHT/PREPHIL.HTM|title=The European Enlightenment|author=Hooker, Richard|date=1996|accessdate=2008-01-18|archiveurl=https://web.archive.org/web/20110513235901/http://www.wsu.edu/~dee/ENLIGHT/PREPHIL.HTM|archivedate=2011-05-13|url-status=dead}}}} את מקורותיו של עידן זה ניתן למצוא בחיבורו של [[רנה דקארט]] '[[מאמר על המתודה]]', שפורסם בשנת [[1637]]. אחרים תוחמים את תחילת עידן הנאורות בתחילתה של [[המהפכה המהוללת]] בבריטניה בשנת [[1688]] או בפרסום ספרו של [[אייזק ניוטון]] '[[עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע]]'. את סופו של עידן הנאורות, תוחמים חלק מההיסטוריונים ב[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]] בשנת [[1789]] או בתחילתן של [[המלחמות הנפוליאוניות]] (1804–1815) כנקודות הציון הנוחות ביותר לסיומה של תקופה זו.{{הערה|{{cite web|url=http://www.martinfrost.ws/htmlfiles/enlightenment_age.html|title=The age of Enlightenment|author=Frost, Martin|date=2008|accessdate=2008-01-18|archiveurl=https://web.archive.org/web/20071010041056/http://www.martinfrost.ws/htmlfiles/enlightenment_age.html|archivedate=2007-10-10|url-status=dead}}}}
 
==רציונליות כבסיס לחיים==
הוגי עידן הנאורות האמינו שהפתרון לכל חוליי העולם נעוץ בחשיבה רציונלית. הרציונליות הייתה אמורה להחליף את ה[[דת]] ואמיתות המבוססות על [[אריסטוקרטיה]] ומבנים חברתיים באמיתות המוגדרות על ידי רציונליות ושכל ישר. בעקבות זאת, מבנים חברתיים הפסיקו להיות מוגדרים על ידי האמונה באל ובמקורות הדתיים המסורתיים של סמכות, ואימצו מקורות כמו [[דאיזם]], [[החוק הטבעי]], [[פילוסופיית הטבע]], [[השיטה המדעית]] ודרכים מתודיות אחרות של חשיבה. כמו כן, [[תיאוקרטיה|תאוקרטיות]] [[אריסטוקרטיה|ואריסטוקרטיות]] שעברו בירושה הוחלפו ב[[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] ו[[רפובליקה|רפובליקות]] בהנהגת אנשים שראו בעצמם "אנשי עילית של עידן הנאורות" בשל הרציונליות והשכל הישר בהם ניחנו.
 
במאמרו המפורסם משנת [[1784]] "'''[[תשובה לשאלה: מהי נאורות?|מהי הנאורות?]]'''" הגדיר אותה [[עמנואל קאנט]] במילים הבאות:
:"הנאורות היא עזיבתו של האדם את חוסר הבגרות שגרם לעצמו. חוסר־בגרות הוא חוסר היכולת להשתמש בהבנה ללא הדרכה של מישהו אחר. חוסר בגרות שכזה, שאנו גורמים לעצמנו אם הוא לא בגלל חוסר חכמה, נובע בשל חוסר נחישות ואומץ להשתמש בשכל ללא הדרכה של מישהו אחר. המוטו של הנאורות הוא אם כן: Sapere aude ([[העז לדעת]])! אזור אומץ להשתמש בשכלך שלך."
 
הוגי עידן הנאורות חלקו ערכים רבים, ביניהם:
* בני האדם הם יצורים תבוניים, ולכן עליהם ללמוד, להשכיל, לשאול, להעז, להעביר ביקורת ולערער.
* העם צריך להיות הריבון ולא ה[[כנסייה]]. אסור לבני האדם להיות משועבדים לכנסייה ולקבל על עצמם את החיים שהיא כופה עליהם.
* ה[[מדינה]] קיימת כדי להגן על זכויות הפרט, ולא להפך.
* כל [[בן אדם|אדם]] זכאי לכבוד עצמי וחופש אישי מקסימלי.
* [[דמוקרטיה]] היא צורת ה[[ממשל]] הטובה ביותר.
* כל בני האדם [[שוויון|שווים]], בלי הבדל גזע, מוצא אתני, דת או [[לאום]].
* השיטה המדעית היא בת-הברית היחידה שלנו להבחין בין אמת לבדייה בעולם הפיזי; וה[[מדע]], בשימוש נכון, הוא כוח חיובי לטובת כל האנושות.
* לכל בני האדם יש את הזכות ל[[חופש הביטוי|חופש דיבור]] והבעה, לחופש התאגדות, החופש להאמין (או אף לא להאמין) בכל דת, והזכות לבחור את מנהיגיהם.
* [[דוגמה|דוֹגמה]] דתית וחוויות מיסטיות נחותות מההיגיון וה[[פילוסופיה]] וחלק נכבד מהדוֹגמה הדתית הקלאסית הזיקה לרוב האנושות.
 
ראיית האדם כיצור רציונלי ערערה את ההצדקות שבהם השתמשו כבסיס לאי־שוויון בין בני אדם. רבים מאנשי ההשכלה קראו לחקיקת חוקים שיגבילו את המונרכיה וידאגו לסדר רציונלי של השלטון. משהתברר שניסיון זה אינו צולח, בחרו מדינאים שהושפעו מההשכלה ב[[צרפת]] ובאמריקה במרד ובמהפכה. תהפוכות עידן הנאורות הובילו ל[[מלחמת העצמאות של ארצות הברית]] כמו גם ל[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]] והשפיעו באופן משמעותי על [[המהפכה התעשייתית]]. רעיונות מעולם הנאורות השפיעו רבות גם על [[חוקת ארצות הברית]].
 
אחד המניעים למהפכות היה רעיון מרכזי אחר בתפיסת ההשכלה, והוא רעיון הקדמה, כלומר התפיסה הגורסת שהאנושות מתקדמת לתנאי חיים טובים יותר, הן מבחינה מוסרית ופוליטית והן מבחינה טכנולוגית. רעיון הקדמה התפתח על רקע האופטימיות שיצרו תופעות חברתיות חשובות שהתגברו בתקופה זו, כמו ה[[קפיטליזם]], ה[[תיעוש]] וה[[בורגנות]].
 
כאמור, הנאורות גם סימנה את עלייתו של ה[[קפיטליזם]] ותפוצה רחבה של [[דפוס|חומר מודפס]]. [[האנציקלופדיה הגדולה|האנציקלופדיה הצרפתית]] (''Encyclopédie''), שפורסמה אז, שילבה מאמרים ששיקפו חשיבה חופשית עם מידע טכנולוגי. את האנציקלופדיה ערכו [[דני דידרו]] ו[[ז'אן לה רון ד'אלמבר]] בסוף המאה ה-18. בהפקתה השתתפו הוגים חשובים כ[[וולטייר]] ו[[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]]. האנציקלופדיה לא הייתה רק תוצר של מחקר מדעי, אלא גם כלי לביקורת פוליטית על השלטון. כך היה ברור מתמיד הקשר בין השכלה למהפכנות.
 
מאפיין נוסף של חלק מהוגי ההשכלה (אם כי לא של כולם) הוא יחס ביקורתי ל[[נצרות|כנסייה]]. חלקם היו אנטי-קלריקליים ממש (בעיקר בצרפת, שבה הייתה הכנסייה חלק מהמנגנון השלטוני המושחת), בעוד אחרים אימצו תפישות [[דאיזם|דאיסטיות]], הרואות ב[[אל]] מעין אומן, שברא את העולם כמנגנון מכני, כמו מנגנון מסובך של שעון. דגש זה הבליע את המחלוקות המוסריות הכרוכות בדת. גישה זו תרמה לפופולריות של ההשכלה, בשל המחיר הכבד שאירופה שילמה במלחמות הדת שניטשו בה מאז [[המאה ה-16]] בעקבות ה[[רפורמציה]].
 
עקרונות חופש וכבוד האדם הובילו ל[[המלאכים הטובים של טבענו#פרק 4: המהפכה ההומניטרית|מהפכה הומניטרית]] בהנהגת הוגים כ[[צ'זארה בקאריה]] ו[[ג'רמי בנת'ם]], שהשפיעה מאוד על דעת הקהל במדינות [[מערב אירופה]], הביאה לרפורמות מקיפות בחוק, והצליחה תוך כמאה שנה לבטל חוקים ומנהגים [[אלימות|אלימים]] רבים שרווחו במשך מאות ואלפי שנים לפני כן, כגון [[עבדות]], עונשי [[עונש מוות|מוות]], [[עינויים]] והטלת מומים, כליאה ללא [[משפט (דין)|משפט]], ואף [[התעללות בבעלי חיים]].
 
תגובה חשובה לנאורות בקרב הקהילות היהודיות באירופה הייתה [[תנועת ההשכלה]], והתפתחות הזרמים החדשים ב[[יהדות]] - מבקרי הרעיון של תנועה אירופית משותפת מציינים את הדומיננטיות של המחשבה הצרפתית בתנועת הנאורות{{דרושה הבהרה|סיבה=הפסקה לא ברורה}}. אפשר גם להצביע על קבוצות לאומיות נוספות כמו הגרמנים, הסקוטים ואחרים.
 
== וריאציות לאומיות ==
הנאורות פעלה במדינות רבות, לרוב עם מיקוד שונה בהתאם לאזור. לדוגמה, בצרפת הפכה הנאורות למזוהה עם רדיקליות אנטי-מלוכנית ואנטי-כנסייתית בעוד שבגרמניה הפכה לתופעה המזוהה עם המעמד הבינוני בעלת מאפיינים רוחניים ולאומניים ללא כל איום על הסדר הקיים (ממשלות וכנסיות).{{הערה|David N. Livingstone and Charles W. J. Withers, ''Geography and Enlightenment'' (1999)|כיוון=שמאל}} תגובת הממשלים עצמם שונה בכל מקום. בצרפת הפך השלטון לעוין והוגי התקופה סבלו מצנזורה, מאסרים ואף הגליות מארצם. הממשל הבריטי נטה להתעלם מהוגי הנאורות באנגליה ו[[סקוטלנד]], אך יש לציין שהוא העניק את תואר האבירות (ומשרה ממשלית בכירה) ל[[אייזק ניוטון]].
 
=== אבסולוטיזם נאור ===
במספר מדינות פעלו שליטים בעלי עוצמה - המכונים בפי היסטוריונים [[דספוטיזם נאור|דספוטים נאורים]] - שקיבלו את מנהיגי הנאורות בחצרותיהם והשתמשו בהם לניסוח חוקים ותוכניות במטרה לחזק את מדינות הלאום.{{הערה|Stephen J. Lee, ''Aspects of European history, 1494–1789'' (1990) pp. 258–66|כיוון=שמאל}} הבולטים מבין שליטים אלה הם [[פרידריך הגדול]] מ[[פרוסיה]], [[יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה|יקטרינה הגדולה]], קיסרית רוסיה בחצי השני של המאה ה-18, [[לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|ליאופולד השני]] דוכס טוסקנה ו[[יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|יוזף השני]], קיסר אוסטריה. שליט אחרון זה היה נלהב במיוחד, הוא הכריז על רפורמות רבות ללא כל תמיכה עד כי הביא על עצמו מרד שמחק את המהלכים שניסה להנהיג.{{הערה|Nicholas Henderson, "Joseph II", ''History Today''(March 1991) 41:21-27|כיוון=שמאל}}
 
=== הרפובליקה ההולנדית ===
הנאורות ההולנדית צמחה מתוך [[תור הזהב של הולנד]]. במסגרת זאת פעלו כמה מן הדמויות המרכזיות של התקופה דוגמת הפילוסוף [[ברוך שפינוזה]], שהמטאפיזיקה ההומניסטית ותורת המידות שלו שיחקו תפקיד מרכזי בנאורות ככלל ו[[פייר בל]] - פילוסוף צרפתי שהטיף להפרדה בין מדע ודת.
 
=== פרוסיה והמדינות הגרמניות ===
באמצע המאה ה-18 הפציעה גרמניה כמעצמה בתחומי המוזיקה, הפילוסופיה, המדע והספרות. [[פרידריך הגדול]] (1712-1786), מלך [[פרוסיה]], ראה את עצמו כמנהיג הנאורות והעניק את חסותו לפילוסופים ומדענים מחצרו שבברלין. הוא היה תומך נלהב של רעיונות צרפתים ואף הזמין את וולטר לחסות אצלו כאשר זה האחרון נתקל באופוזיציה קשה בביתו שבצרפת. [[יוהאן גוטפריד הרדר]] (1744-1803) הגיע להישגים מרשימים בתחומי הפילוסופיה והשירה, במיוחד בתנועת [[הסער והפרץ]] שנחשבת לאחת ממקורות תנועת [[הרומנטיקה]]. הרדר מפורסם במיוחד בטענתו כי לכל עם ישנה זהות מובחנת שבאה לידי ביטוי בשפתו ותרבותו. גרמניה בת הזמן הייתה גם בית הגידול ממנה פרצה [[מוזיקה קלאסית|המוזיקה הקלאסית]] במובן המצומצם של המושג - פועלם של מלחינים [[יוזף היידן|כיוזף היידן]] [[מוצארט|ומוצארט]]. בינתיים, ב[[קניגסברג]] הנידחת, פעל הפילוסוף [[עמנואל קאנט]], שעמל על פיתוח שיטה פילוסופית סבוכה ומקיפה, שעתידה להפוך לאחת ההגויות המרכזיות ביותר בפילוסופיה האירופאית כולה.
 
=== אנגליה וסקוטלנד ===
הפילוסוף הצרפתי וולטר אמר "אנו שואבים מסקוטלנד את מושגי הציוויליזציה שלנו".{{הערה|שם=הריסון|Harrison, Lawrence E. (2012). ''Jews, Confucians, and Protestants: Cultural Capital and the End of Multiculturalism''. Rowman & Littlefield. p. 92.}} הסקוטים בתורם היו קשובים ביותר לרעיונות צרפתיים.{{הערה|שם=הריסון}} הפילוסוף הסקוטי המרכזי הראשון של הנאורות היה [[פרנסיס האצ'סון|פרנסיס האצ'ינסון]], הוא עסק בתורת המוסר והציע אלטרנטיבות לרעיונותיו של [[תומאס הובס]]. תלמידיו של האצ'ינסון, [[דוד יום]] ו[[אדם סמית']] היו שותפים מרכזיים להנחת התשתית של [[השיטה המדעית]].
 
באנגליה השכנה פעל הפילוסוף [[תומאס הובס]], שהציג בספרו [[לויתן (ספר)|לויתן]] משנת 1651 את הרעיון המודרני של אמנה חברתית. הוגה משפיע נוסף היה [[ג'ון לוק]] שנודע בהשפעתו על אושיות צרפתית כוולטר, רוסו ואחרים.
 
=== צרפת ===
בעוד שבאנגליה פעלו הפילוסופים במסגרת חברה המשלבת [[מונרכיה]] ו[[פרלמנט]]ריות, בצרפת חיו ההוגים תחת מציאות של [[מונרכיה אבסולוטית]] בשלבי התפוררות ששיאה [[המהפכה הצרפתית|במהפכה הצרפתית]]. בזמנים רוגשים אלה יצא לפועל מפעל [[אנציקלופדיה|האנציקלופדיה]] של [[דני דידרו]], התגבשה הפילוסופיה הפוליטית הרדיקלית של [[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]] ועוד שלל הוגים מתחומים שונים שקראו תיגר על סדרי העולם הישן.
 
==ראו גם==
{{הפניה לספר ויקיפדיה|עידן הנאורות}}
* [[תשובה לשאלה: מהי נאורות?|מהי נאורות?]]
* [[מטריאליזם צרפתי]]
* [[רפורמציה]]
* [[אבסולוטיזם נאור]]
* [[נאורות סקוטית]]
* [[ריאקציה (אידאולוגיה)|ריאקציונריות]]
* [[הרפורמות הבורבוניות]]
* [[אמפיריציזם]]
* [[רציונליזם]]
* [[פילנתרופיניזם (תנועה חינוכית)]]
*[[אביב העמים]]
*[[הנאורות שכנגד]]
*[[רפובליקת המכתבים]]
 
==לקריאה נוספת==
 
*[[מיכאל הרסגור]], '''עידן האורות''', סדרת "[[אוניברסיטה משודרת]]".
*[[עזמי בשארה]], '''הנאורות - פרויקט שלא נשלם: שש מסות על נאורות ומודרניזם'''. (מאת: [[ז'אן לה רון ד'אלמבר|ז'אן ד'לאמבר]], [[משה מנדלסון]], [[עמנואל קאנט]], [[מישל פוקו]], [[מקס הורקהיימר]] ו[[יירגן הברמס]]) [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]]. 1997
*[[גדי טאוב]] (עורך), '''תולדות הרעיונות - הנאורות''', הוצאת [[מוסד ביאליק]], ירושלים 2016.
* [[אנתוני גוטליב]], '''חלום הנאורות''', מאנגלית: אביעד שטיר. [[ספרי עליית הגג]] ו[[ידיעות ספרים]], 2020.
 
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=תשובה לשאלה: מהי נאורות}}
* {{בריטניקה}}
 
* {{הרעיונות|enlightenment|נאורות}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:עידן הנאורות|*]]