חיפושיות זבל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אריסטופנס ==> אריסטופאנס
Tom.blabla (שיחה | תרומות)
מ טעויות והוספתי דיוקים
שורה 11:
* Scarabaeidae
}}
[[קובץ:Scarabaeus.JPG|שמאל|ממוזער|250px|זבלית פרעה שנמצאה בנגב המערבי|טקסט=חח, זה לא חיפושית זבל מי שהעלה את זה הרס את ויקיפדיה]]
'''חיפושית זבל''' הוא [[שם עממי]] כוללני ל[[חיפושיות]] אשר ניזונות בלעדית או בעיקר מ[[צואה|גללי]] [[בעלי חוליות|חוליתניים]]. מרביתן שייכות למשפחת ה[[זבליתיים]], אך יש גם [[מין (טקסונומיה)|מינים]] ממשפחות אחרות, כגון משפחת ה[[קברניתיים]], אשר ניזונים מזבל בעלי חיים. כמו כן יש מיני חיפושיות ממשפחת ה[[פגרוניתיים]] אשר חיים בתוך זבל. מחקרים מצאו כי חיפושית הזבל יכולה להרים פי 1,141 ממשקל גופה.
 
הידועה ביותר מבין הזבליות היא [[זבלית פרעה]], היא ה"[[חרפושית]]" של [[תרבות מצרים העתיקה]], המתוארת להלן.
 
==התנהגות וצורת הפעולות==
[[קובץ:Dungbeetle.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיפושית זבל מגלגלת כדור זבל ברגליה האחוריות]]
התנהגות חיפושיות הזבל לגבי הזבל שונה ממין למין. שני סוגי ההתנהגות הראשונים אופייניים בעיקר לזיבליות, ה[[אוכלי צואה|ניזונות מהזבל]]:
* יש המכדררות את הזבל לכדור ומרחיקות אותו בגלגול מערימת הזבל. חלקן מחביאות את הכדור בין עלי עשב, וחלקן קוברות אותו באדמה. בכדור מוטלת [[ביצה]]; ה[[זחל]] בוקע בתוך הזבל, ניזון ממנו ו[[גולם|מתגלם]] בתוכו. הבוגר הצעיר יוצא מהזבל ומחפש, בדרך-כלל בתעופה, ערימת זבל חדשה, וחוזר חלילה.
שורה 43:
לאחר השלב הראשון של התפתחות הזחלים (שבו הם ניזונים מכדור הזבל שבו נולדו), ברוב תהליך הגדילה שלהם (באביב ובסתיו) הם ניזונים משורשים. במדשאות, למשל, דבר זה גורם לנבילה ולקרחות בדשא.
 
==במצרים העתיקה, ובארץארץ ישראל ובהיסטוריה==
[[קובץ:Egypt.KV6.04.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חרפושית בציור קיר בקבר KV6 ב[[עמק המלכים]]]]
מינים שונים של חיפושיות זבל, ובעיקר [[זבלית פרעה]] (Scarabaeus sacer), נחשבו קדושים בעיני המצרים הקדמונים. הם האמינו שהחיפושית היוצאת מתוך הזבל נוצרה יש-מאין במעשה אלוהי שסימל עבורם את יצירת העולם מתוך השמש בידי אל השמש. דמות הזבלית המגולפת באבן, בחֵמָר ובחמרים אחרים נקראת "'''[[חרפושית]]'''". החרפושיות שמשו
שורה 59:
* [[עזריה אלון]] (עורך), אנציקלופדית "[[החי והצומח של ארץ ישראל]]", [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], החברה להגנת הטבע, 1983; כרך 3 – חרקים, עמ' 171 עד 175.
 
- פרופסור תום .ד. תל אביב<br />
<br />
 
==קישורים חיצוניים==