מוזיקה קלאסית בתקופה המודרנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏שיטת שנים-עשר הטונים: הסרת קישור שבור
שורה 109:
בשנת [[1923]] הזמין ארנולד שנברג תלמידים וידידים לביתו כדי להשמיע להם את המצאתו החדשה - שיטה להלחנה בשנים עשר טונים המתייחסים זה לזה בלבד".{{הערה|אלכס רוס, 202}} השיטה הומצאה, לדבריו כי התעייף מ"הרגשנות הקיצונית" של הכתיבה באטונליות חופשית, והוא חיפש מנגנון יותר שיטתי וברור.{{הערה|לאונרד מאייר, "Music, the Arts, and Ideas", חלק III עמ' 248}}
 
שיטת שנים עשר הטונים, או הדודקפוניה, היא שיטת הלחנה כמעט מתמטית שבבסיסה עומד נושא שמשתמש בכל שנים עשר ה[[טון (מוזיקה)|טונים]] ב[[סולם כרומטי]], מבלי שאף אחד מהם יחזור פעמיים. הנושא הזה נקרא סדרה, ועם הסדרה הזאת עובד המלחין לאורך היצירה, כשהוא משנה אותה על פי אחת משלוש מניפולציות, [[טרנספוזיציה (מוזיקה)|טרנספוזיציה]] (העתקת הסדרה כלפי מעלה או מטה) הילוך סרטן (היפוך של הסדרה מהסוף להתחלה) וראי (היפוך הסדרה). הדודקפוניות של שנברג היא שיטת כתיבה מאורגנת להפליא, שמבחינתו החליפה את הטונליות.{{הערה|[https://www.bl.uk/20th-century-music/articles/the-second-viennese-sch בריטיש לייבררי/מוזיקה במאה ה-20/האסכולה הווינאית השנייה]}}
 
בשימוש מעשי, היו ה"חוקים" של שיטת שנים עשר הטונים מועדים במקרים רבים לכיפוף ושבירה, לא מעט מהם בידי שנברג עצמו.