חומצה גליקולית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
שורה 46:
דרך נוספת להכנת החומצה היא שימוש בתהליך אנזימטי ביוכימי אשר יוצר כמה שפחות זיהומים בהשוואה לסינתיזה כימית,{{הערה|[http://www.crosschem.net/products/GlyAcid/index.html Glycolic Acid] at CrossChem.net (אנגלית)}} צורך פחות אנרגיה בייצור ויוצר פחות תוצרי לוואי. לדוגמה, בתהליך המטבוליזם של עובש ממשפחת Aspergillus מתקבלת החומצה הגליקולית כתוצר לוואי אשר ניתן לאסוף.{{הערה| [https://books.google.co.il/books?id=yU89JSZsS30C&lpg=PP1&dq=A%20revolution%20in%20biotechnology&pg=PA28#v=onepage&q&f=false Marx, J. (1989). A Revolution in biotechnology (p. 28). Cambridge (Cambridgeshire): Cambridge University Press.] (אנגלית)}} {{ש}}
ניתן לבצע הערכה של כל אחת מהשיטות כדי לקבוע עלויות יחסיות ויתרונות.
 
== הִיסטוֹרִיָה ==
השם "חומצה גליקולית" נטבע בשנת 1848 על ידי הכימאי הצרפתי אוגוסט לורן (1807-1853). הוא הציע כי חומצת האמינו גליצין - שלימים נקראה גליקוקול - יכולה להיות חומצת אמינו של חומצה היפותטית, אותה כינה "חומצה גליקולית" (חומצה גליקוליקית).
 
חומצה גליקולית ([https://www.danhthucvedeptunhien.com/aha-la-gi/ סוג של AHA]) הוכנה לראשונה בשנת 1851 על ידי הכימאי הגרמני אדולף סטרקר (1822-1871) והכימאי הרוסי ניקולאי ניקולאביץ 'סוקולוב (1826-1877). הם ייצרו אותו על ידי טיפול בחומצה היפורית עם חומצה חנקתית וחנקן דו-חמצני ליצירת אסטרים של חומצה בנזואית וחומצה גליקולית (C6H5C (= O) OCH2COOH), אותם כינו "חומצה בנזוגליקולית" (Benzoglykolsäure), (גם חומצה בנזואיל גליקולית). הם הרתיחו את האסטר במשך מספר ימים עם חומצה גופרתית מדוללת, וכך קיבלו חומצה בנזואית וחומצה גליקולית (Glykolsäure).
 
==שימושים==