מעמד האישה ביהדות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 86:
[[קובץ:Atzeret115.JPG|ממוזער|נשים [[חרדי]]ות מתפללות]]
{{הפניה לערך מורחב|יחסי אישות (הלכה)}}
ב[[הלכות צניעות (אישות)|הלכות איסורי ביאה]], העוסקות באסור ובמותר בכל הנוגע לקיום [[יחסי מין]] מצד ה[[מצוות שבין אדם למקום]], הרמב"ם מתיר (ובעקבותיו הטור והרמ"א) לבעל לבעול את אשתו באיזה אופן שירצה: <!-- יש לראות את המקור בתלמוד. שם, אם אינני טועה, ברור שהאישה נפגעה מדין זה-->"אשתו של אדם מותרת היא לו. לפיכך כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה. בועל בכל עת שירצה ומנשק בכל אבר ואבר שירצה, ובא עליה כדרכה ושלא כדרכה... ואף על פי כן מדת חסידות שלא יקל אדם את ראשו לכך..."{{הערה|1=רמב"ם יד החזקה - הלכות איסורי ביאה כ"א ט'.}} עם זאת, בהלכות אישות, המגדירות את המחויבויות ההדדיות בין בעל ואישה, פוסק הרמב"ם: "ולא יאנוס אותה ויבעול בעל כרחה אלא לדעתה ומתוך שיחה ושמחה."{{הערה|1={{רמב"ם|נשים|אישות|טו|יז}}}} במסגרת [[הלכות דעות]] המכילות הדרכות והמלצות להתנהגות הראויה בחיי היהודי, אוסר הרמב"ם אפילו קיום יחסי מין במצב של הכרה חלקית, כמו [[שכרות]] או [[שינה]], או נפש לא שלמה{{הערה|"ולא יהיו שניהם לא שיכורים, ולא עצלנין, ולא עצבנין; ולא אחד מהן. ולא תהיה ישנה; ולא יאנוס אותה, והיא אינה רוצה--אלא ברצון שניהם, ובשמחתן. יספר מעט וישחק עימה מעט, כדי שתתיישב נפשה"; {{רמב"ם|מדע|דעות|ה|
אישה חייבת בקיום יחסי מין עם בעלה ואם היא מסרבת בהתמדה, זכאי בעלה לגרשה ללא כתובה. במקרים בהם האשה אינה מעוניינת ביחסי מין הרמב"ם פוסק "אם אמרה, מאסתיהו ואיני יכולה להיבעל לו מדעתי - כופין אותו להוציא לשעתו, לפי שאינה בשביה שתיבעל לשנוי לה (כלומר, לפי שאינה שבוייה לקיים יחסי מין עם מי ששנוא עליה) מאידך, הרמב"ם כתב שאסור לאישה להימנע מקיום יחסי מין או להתגרות בבעלה בעניין זה{{הערה| "וכן ציוו חכמים על האישה שתהיה צנועה בתוך ביתה, ולא תרבה בשחוק וקלות ראש בפני בעלה, ולא תתבע [[תשמיש המיטה]] בפיה, ולא תהיה מדברת בעסק זה; ולא תמנע מבעלה, כדי לצערו עד שיוסיף באהבתה, אלא נשמעת לו, בכל עת שירצה"; {{רמב"ם|נשים|אישות|טו|יח}}}}.
| |||