תחנת הכוח בעזה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מפה, זוטות |
הרחבה, הוספת מקורות |
||
שורה 1:
{{מבנה הנדסי
| שם =
| שם בשפת המקור =
| תמונה =
| כיתוב =
| שימוש = [[תחנת כוח]]
| מיקום = [[עזה]]
| מתכנן =
| עלות =
| חברת בנייה =
| שיטת בנייה =
| שיטת כרייה =
| מבנה =
| חומרים =
| תאריך התחלה = 1999
| תאריך סיום = 2003
| מידע נוסף =
| אורך =
| אורך דרכי גישה =
| רוחב =
| גובה =
| בעלים = חברת CCC, פאדיקו וקרן ההשקעות של הרשות הפלסטינית (PIF),
| מפעיל =
| מפה =
<mapframe latitude="31.425148" longitude="34.381714" zoom="9" width="300" height="250" align="left">
{
שורה 19 ⟵ 43:
}
</mapframe>
</mapframe>'''תחנת הכוח בעזה''' היא [[תחנת כוח|תחנת הכוח]] היחידה ב[[רצועת עזה]], התחנה היא מקור אספקת ה[[חשמל]] העיקרי בעזה (התחנה מספקת כשליש מצריכת החשמל של תושבי עזה ואת היתר מספקת [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל הישראלית]]), התחנה מושבתת לעיתים קרובות בגלל [[משבר החשמל ברצועת עזה|משבר החשמל בעזה]], וכן בגלל העימותים בין ישראל ל[[חמאס]] לאורך השנים.▼
}}
▲
== רקע ==
ברצועת עזה קיים מחסור תמידי בחשמל הגורם לניתוקי חשמל חוזרים ונשנים{{הערה|{{גלובס|ליאור גרינבאום|משק החשמל בעזה קורס: מיזם תחנת הכוח הופסק והחוב לחברת החשמל הולך וגדל|464024|16 בינואר 2001}}}}. עד להפעלת התחנה רכשה [[הרשות הפלשתינית]] את החשמל לרצועת עזה מחברת החשמל הישראלית באופן בלעדי, והרשות ביקשה להקים יכולת ייצור חשמל עצמאית{{הערה|{{גלובס|חגי אטקס|הפלשתינים: בסוף השנה הבאה ננתק את רצועת עזה מרשת החשמל הישראלית|196488|5 באפריל 2000}}}}. לצורך הקמת התחנה הוקם ב-1998 [[מיזם משותף]] כשותפות פלסטינית-אמריקנית. שכללה את חברת [[אנרון]] מארצות הברית שהחזיקה 30% מהמיזם וקבוצה של חברות פלסטיניות שכללה את חברת "פדיקו" של [[מוניב אל-מסרי]], חברת CCC של [[משפחת ח'ורי]] ו[[קרן ההשקעות של הרשות הפלסטינית]] (PIF). עלות הקמת התחנה נאמדה בכ-260 מיליון דולר{{הערה|{{גלובס|חגי אטקס|חברת החשמל הפלשתינית בעזה תונפק לפי שווי של 19.8 מיליון דולר|250801|27 ביוני 2000}}}}. ההסכם להקמת נחתם ב-18 ביוני 1999 על ידי יושב ראש הרשות [[יאסר ערפאת]], יו"ר אנרון במזרח התיכון, דיוויד האוג, והיזם סעיד חורי{{הערה|{{גלובס|שירות בלומברג|CCC הפלשתינית עוקפת את הסכסוכים|1000015413|25 בספטמבר 2005}}}}.
התחנה תוכננה במקור לפעול בגז טבעי, ולהיות בעלת הספק של 140 [[ואט|מגה-ואט]], כמחצית מצריכת החשמל של עזה באותה עת. במקביל תוכנן להקים קו מתח עליון חדש בהספק 161 קילו-וולט, בין ישראל לעזה, בכדי להגדיל ולשפר את אספקת החשמל שהתבססה על קו מיושן{{הערה|{{גלובס|דוד חיון|מו"מ בין חברת החשמל לפדטקו והרשות הפלשתינית לחיבורה לקו מתח עליון|181939|16 בדצמבר 1999}}}}.
== היסטוריה ==
טקס הנחת [[אבן פינה|אבן הפינה]] נערך ב-26 באוקטובר 1999 יו"ר הרשות, יאסר ערפאת, ועבד אל-רחמן חמד, שר השיכון ונשיא רשות החשמל. במכרז להקמת התחנה זכה קונצרן השווייצרי-שוודי ABB{{הערה| {{גלובס|חגי אטקס|הפלשתינים מבקשים לחבר רשת החשמל שלהם למדינות ערב|174894|27 באוקטובר 1999}}}}. התחנה הייתה אמורה להתחיל בפעולה חלקית בנובמבר 2001, אך העבודה התעכבה בשל מחסור בחומרי בניין, בעיקר אגרגטים, מלט ובטון שמדינת ישראל מנעה את כניסתם לעזה. בנוסף עיכובה ישראל מכולות של ציוד המיועד לתחנה בנמל אשדוד{{הערה|{{גלובס|ליאור גרינבאום|עיכוב הפעלת תחנת הכוח בעזה גורם לנזקים של 2.4 מיליון דולר בחודש|477726|19 במרץ 2001}}}}.
ביולי 2002 החלה בפעילותה יחידת ייצור ראשונה של תחנת הכוח, מבין הארבע שנבנו. יחידה זו הייצרת 19.5 מגוואט חשמל. חודשיים נכנסה לעבודה יחידת הייצור השנייה של התחנה, ואז הגיע כושר ייצור החשמל של התחנה ל-48 מגוואט{{הערה|{{גלובס|ליאור גרינבאום|תחנת-הכוח בעזה החלה לפעול; עד סוף השנה צפויה לספק 140 מגוואט חשמל|607212|1 באוגוסט 2002}}}}.
התחנה החלה לפעול באופן מלא ב-2003.
עוד ביוני 2009 נפגש ב[[מלון אמריקן קולוני]] שב[[ירושלים]] [[גדעון תדמור]], יו"ר [[דלק קידוחים]] עם נציג של חברת CCC. בפגישה דנו באפשרות של ייצוא של [[גז טבעי]] מ[[תמר (שדה גז)|שדה הגז תמר]] לתחנת הכוח בעזה, השניים נפגשו באופן תדיר מספר שנים ועם הזמן התקדמו עם המשא ומתן בעניין במשך שנים התקיים אך [[ממשלת ישראל]] לא הסכימה למהלך ובעקבות כך הוא לא יצא לפועל.
| |||