פרשת ילדי תימן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לימס (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
לימס (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 191:
 
==מאבק ציבורי במאה ה-21==
בשנת 2002 ניסו מספר חברי כנסת ([[צבי הנדל]] מ"[[האיחוד הלאומי]]", [[אליעזר זנדברג]] מ"[[שינוי (מפלגה)|שינוי]]" ו[[אריה גמליאל]] מ[[מפלגת ש"ס|ש"ס]]), לקדם [[הצעת חוק]] למען הקמת [[DNA|מאגר דנ"א]] שיסייע בזיהוי המשפחות הביולוגיות של ילדים, שיש חשד שהועברו לאימוץ באופן לא חוקי. הממשלה בראשות [[אריאל שרון]] התנגדה ליוזמה זו. שר המשפטים [[מאיר שטרית]] טען שהקמת המאגר וחיפוש הקשרים המשפחתיים עלולים להוביל למצבים שבהם לפתע אב יגלה, שמי שחשב שהוא בנו, בעצם אינו בנו הביולוגי, אלא פרי [[יחסי מין]] של האם עם גבר אחר. [[מארי-קלייר קינג]], פרופסורית לגנטיקה מ[[אוניברסיטת וושינגטון]] בסיאטל המתמחה באיתור ילדים חטופים באמצעות בדיקות דנ"א, אומרת שאפשר להימנע ממצבים מביכים אלה. לדוגמה אפשר לבצע את הבדיקה ב"[[DNA מיטוכונדריאלי|דנ"א מיטוכונדרי]]" - דנ"א העובר רק מהאם לכל צאצאיה, וכך הבדיקה כלל לא תהיה תלויה בקשר המשפחתי שבין אב המשפחה והילד הנעדר{{הערה|{{הארץ|תמרה טראובמן|המידע הגנטי של משפחות יוצלב עם זה של הילדים|1.807228|5 ביולי 2002}}}}.
 
מספר עמותות ופעילים פועלים בנושא במאה ה-21: "ארגון ילדי תימן בישראל", שקמה בשנת 1995, עמותת "עמר"ם" ופורום "אחים וקיימים". העמותות פועלות כדי לתעד את סיפורי המשפחות שילדיהן אבדו, וכן פועלות באפיק משפטי וציבורי כדי לאלץ את המדינה לחשוף לציבור את כל החומרים שבידה. הן דורשות גם הקמת מאגר DNA, הכרה רשמית ברקע הגזעני של הפרשה, והכנסת הנושא לתוכניות הלימוד בבתי הספר התיכוניים{{הערה|שם=חבר בוועדה}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.edut-amram.org/the-kidnappings |כותרת=ילדי תימן מזרח ובלקן - על הפרשה |תאריך_וידוא=25 ביוני 2016 |הכותב= |תאריך= |שפה= |ציטוט= |מידע נוסף=באתר עמותת עמר"ם}}}}.
 
באמצע 2016 עלה עניין ילדי תימן לדיון ב[[ועדת חוקה חוק ומשפט|וועדת חוקה חוק ומשפט]] של הכנסת{{הערה|{{mako|[[רינה מצליח]], חדשות 2|פרשת ילדי תימן החטופים|d78f8d562a13551004|news-israel/local|8 במאי 2016}} {{סרטונים}}{{ש}}{{ערוץ 20|מיכל שמעון|נתניהו: "פרשת ילדי תימן היא פצע בתולדות המדינה"|כתבה-13023-2|21 ביוני 2016}} {{סרטונים}}.}} בשיתוף פעולה עם חברת [[MyHeritage|My Heritage]] הוקם מאגר גנטי של משפחות ומאומצים{{הערה|[https://www.myheritage.co.il/dna/ פרטים על המאגר בדף החברה]}}.
 
השר [[צחי הנגבי]], שמונה בשנת [[2016]] על ידי ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] לבדוק את נושא הסרת החיסיון מהפרוטוקולים והמסמכים החסויים בפרשה, אמר זמן קצר לאחר תחילת הבדיקה, כי מאות ילדים נגזלו במזיד{{הערה|רינה מצליח, [http://www.mako.co.il/news-military/politics-q3_2016/Article-16c6bd68a3c3651004.htm הנגבי על ילדי תימן: "מאות רבות של ילדים נגזלו במזיד"], "[[חדשות 2]]", 30 ביולי 2016{{ש}}{{הארץ|עופר אדרת|הנגבי: אין אקדח מעשן בפרשת חטיפת ילדי תימן, אך הם לא נעלמו במקרה|1.3024326|31 ביולי 2016}}}}. בנובמבר 2016 החליטה הממשלה לקבל את המלצת הנגבי, ולהתיר את פרסומם של חומרי ועדת כהן-קדמי, שהיו אמורים להיות חסויים עד שנת 2070. נקבע שכל החומר יפורסם באתר האינטרנט של ארכיון המדינה, למעט פרטים העשויים להביא לזיהוי המאומצים, המאמצים וההורים הביולוגיים, מידע רפואי, מידע בענייני רווחה, מידע שאין בו עניין ציבורי הנוגע לפרשה, או שהפגיעה בפרטיות שבפרסומו עולה על העניין הציבורי שבפרסום ומידע אשר גילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה. לגבי נעדרים שהוועדה הגדירה כ"עלומים", יפורסם המידע המצוי בתיקם כולל מידע רפואי ומידע על רווחה, אלא אם המשפחה סרבה לפרסמו{{הערה|[http://www.pmo.gov.il/MediaCenter/SecretaryAnnouncements/Pages/govmes131116.aspx הודעת ממלא מקום מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 13 בנובמבר 2016], משרד ראש הממשלה, 13 בנובמבר 2016}}. בעקבות זאת הושק ב-[[28 בדצמבר]] אתר אינטרנט ייעודי שהוקם על ידי [[ארכיון המדינה]], ובו נחשפו הפרוטוקולים של ועדות החקירה, אלפי תיקים ומסמכים{{הערה|[http://www.archives.gov.il/yco/ פרשת ילדי תימן ואחרים], באתר ארכיון המדינה; {{Mako|[[יאיר שרקי]]|רה"מ נתניהו: "יום של תיקון גדול"|eca5e18d4444951004|news-israel/local-q4_2016|28 בדצמבר 2016 {{סרטונים}}}}}}.
 
ב[[הכנסת|כנסת]] הוקמה שדולה למען חקר האמת בפרשה, בראשות ח"כ [[נורית קורן]]. בראשית 2017 החליטה מליאת הכנסת על הקמת "[[הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן|הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן]]", גם היא בראשות חברת הכנסת קורן. הוועדה עוסקת בין השאר בשמיעת עדויות לגבי הפרשה, ובהכנת [[חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה]] (הוראת שעה), התשע"ח-2018{{הערה|[http://m.knesset.gov.il/Activity/committees/MissingChildren/Pages/default.aspx הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן] באתר הכנסת}}, שאושר בפברואר 2018{{הערה|[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2018303 הצעת חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה (הוראת שעה), התשע"ח-2018], באתר הכנסת}}.
 
ביוני 2017 ארגנה עמותת עמר"ם בירושלים הפגנה, בדרישה להכיר בהיעלמות הילדים, ולטהר את שמו של הרב עוזי משולם. בהפגנה השתתפו כמה אלפים, בהם בני משפחה וחברי כנסת מימין ומשמאל{{הערה|{{mako|אביבית מיסניקוב|מחאת פרשת ילדי תימן יוצאת לרחוב|376b9e3642bcc51004|news-israel/local-q2_2017|21 ביוני 2017}}}}.
 
קבוצה של 27 קרובי משפחה של 11 מילדי תימן שנלקחו על ידי נציגי הרשויות מידי הוריהם בתקופת עלייתם ארצה וקליטתם בה, בין השנים 1954-1948, ולא ידוע מה עלה בגורלם, הגישה בנובמבר 2018 תביעה נגד [[ישראל|מדינת ישראל]] ו[[הסוכנות היהודית]], לפיצויים בסכום של כ-2,500,000 ש"ח, בגין הנזק הנפשי שנגרם. הקבוצה הגישה את תביעתה במשותף, בהתאם לתקנה 21 ל[[תקנות סדר הדין האזרחי]], התשמ"ד-1984. המדינה והסוכנות התנגדו לתביעה משותפת זו, וטענו שיש לתבוע בגין כל ילד בנפרד. [[בית המשפט העליון]] קיבל את עמדת הקבוצה, והורה לדון בתביעה המשותפת{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=19023920.J09|סוג=ע"א|עותר=סלמה עוזרי ו-26 אחרים|משיב=מדינת ישראל והסוכנות היהודית|ניתן ב=24 בדצמבר 2019}}}}.