סדיגורה – הבדלי גרסאות

במשך המאה ה- 19, הייתה סדיגורה [[העיירה היהודית|עיירה יהודית]]. רוב תושביה היו יהודים, שפת המסחר והתרבות הייתה [[יידיש]], ובשבתות וחגים יהודיים לא התקיים בה בפועל מסחר.

הקהילה היהודית התארגנה ומספר היהודים בעיר הלך ועלה. ערב מלחמת-העולם הראשונה היתההייתה הקהילה בשיא פריחתה, ומנתה 10,000 נפש, מהם 3,000 יהודים ביישובים הסמוכים.

אחרי מלחמת העולם הראשונה ירד מאד מספר היהודים בעיר. בין שתי מלחמות-העולם התנהלה בקהילה פעילות [[ציונות|ציונית]] ערה, ונציגים יהודים ישבו במועצת העיר. ערב מלחמת העולם השנייה נימנונמנו בסאדאגורה כ- 1,700 יהודים.

לאחר השואה נשארו בסדיגורה רק 5 משפחות יהודיות. הנאצים והמקומיים מבצעי הרצח לא הותירו ממצאים על פני השטח; ואף השלטונות הסובייטים ששלטו במקום בהמשך לא ציינו את העבר ולא הותירו רישומים מדוייקיםמדויקים על הנרצחים. רק שנים לאחר השואה, כשהורם מסך הברזל, החלו להתברר ממדי הרצח. בשנת 2019 הוקמה בעיירה מצבה שהוקמה בסיוע [[מרכז רבני אירופה]], על קבר אחים ענק בו טמונות גופותיהם של לפחות 1,200 ילדים, נשים וגברים יהודיים מהעיירה ומהסביבה, שנרצחו בבורות ירי, חלקם כפי הנראה נקברו בקבר האחים בעודם בחיים. {{הערה|[https://rce.eu.com/item/12023/ עשרות רבנים מאירופה השתתפו בפורום המקצועי בז’יטומיר], אתר מרכז רבני אירופה,

בשנות ה-2000 סאדאגורה היא פרוור של העיר [[צ'רנוביץ]]. בסדיגורה נותר בית הכנסת של הצדיק, האדמו"ר מסדיגורה. בית הכנסת כיום חרב. בית העלמין היהודי בעיר מוקף גדר, אולם אינו מטופל. במקום ישנו אוהל על קברי הצדיקים מסדיגורה. {{הערה|[https://dbs.anumuseum.org.il/skn/he/c6/e166006/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D/%D7%A1%D7%90%D7%93%D7%90%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%94 קהילת יהודי סדיגורה, באתר מוזיאון בית התפוצות]}}