דאגלס C-47 דקוטה – הבדלי גרסאות

 

==תיאור כללי==

המטוס סימן כמה מאבני הדרך החשובות בתולדות התעופה כי בשירות האזרחי בשנות ה-30 הוא הציע רמת נוחות שלא הייתה קיימת לפניו ואז [[חברת תעופה|חברות התעופה]] החלו לראות רווחים בזכותו. ובתחום הצבאי הוא היה מטוס שהכריע את הניצחון של [[בעלות הברית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. הגנרל של ארצות הברית [[דווייט אייזנהאואר]] אמר שהמטוס הזה היה בין ארבעת כלי הנשק שתרמו הכי הרבה לניצחון במלחמה ביחד עם ה[[בזוקה (כלי נשק)|בזוקה]] ה[[ג'יפ]] ו[[פצצת אטום|פצצת האטום]].

יש הרבה סיפורים על המטוס הזה. סיפור אחד מספר על זה שהמטוס הזה פעם אחת הטיס מספר שיא של 93 [[פליטים]] מ[[שטפון|שטפונות]] ב[[דרום אמריקה]] וסיפור אחר מספר על זה שהמטוס הזה נחת בשלום אחרי שאיבד 3.7 מטר מ[[מוטת כנפיים|מוטת הכנפיים]] שלו בגלל פגיעה ברכס של הר ויש עוד סיפור על טיסה של המטוס הזה שאיבד את רוב הגה כיוון שלו משום שהתנגש במטוס קרב במלחמת העולם השנייה אבל הצליח לנחות בשלום.

מכיוון שלחברת [[TWA]] היו מטוסים מיושנים היא החליטה ברבע השני של המאה העשרים להחליף אותם. בתחילת שנות השלושים היא פרסמה מכרז עם דרישות מתקדמות לזמנן כמו קיבולת גדולה בתא הנוסעים, טווח טיסה גדול ומהירות גדולה. חברת TWA רצתה מטוס שיוכל לטוס גם אם אחד המנועים שלו מקולקל, מכל שדות התעופה שלה. מספר ימים לאחר מכן חברת [[מקדונל דאגלס]] זכתה במכרז והמטוס הראשון שלה המריא ביולי 1933. שבע שנים אחר כך צבא ארצות הברית הפך אותו למטוס צבאי. נשיא ארצות הברית הורה לגייס את כל מטוסי הדקוטה האזרחיים כשארצות הברית נכנסה למלחמת העולם השנייה אחרי [[המתקפה על פרל הארבור|מתקפה של יפן]] על האדמה שלה. למטוסים האלה היו תפקידים חשובים מאוד במלחמה כמו אספקת ציוד, הטסה של חיילים ועזרה ב[[פינוי נפגעים]].

 

===במלחמת העצמאות===

בפברואר 1948 [[בוריס סניור]] שהיה אחד הטייסים הבכירים בחיל האוויר נשלח ל[[דרום אפריקה]] כדי למצוא לחיל האוויר מטוסים לרכישה והוא מצא את מטוסי הדקוטה והם הגיעו לארץ ב-1948. בכל התקופה של [[מלחמת העצמאות]] חיל האוויר הפעיל מטוסי דקוטה גם למשימות תובלה בארץ ומחוץ לארץ וגם עבור משימות הפצצה. [[חיל האוויר המצרי]] היה הראשון שהשתמש במטוסים אלו להפצצה על מטרות אזרחיות בישראל וישראל גם עשתה שימוש במטוס זה להפצצה ועיקר התהילה של המטוס באה לו מהשימוש בו להפצצה ולא לתובלה. שיטת ההפצצה הייתה פרימיטיבית: לפני ההמראה של המטוס הדלתות שלו פורקו ואז במהלך הטיסה איש צוות בטיסה היה זורק את הפצצות עם היד שלו דרך פתח הכניסה למטוס. הפצצות שכבו על קדמת רצפת המטוס והצוות היה גורר את הפצצות בזהירות אל הפתח של המטוס. המטילן האחרון היה מוציא את פין הביטחון וזורק את הפצצה החוצה. הפצצות היו כבדות יותר מ50 קילו וזו הייתה שיטה קשה לעבוד בה וגם לא היו כוונות אז הטייסים השתמשו רק בחושים שלהם אבל אחר כך מהנדס בשם [[זאב סגל]] תכנן מתקן דמוי עריסה ואיתו היה אפשר להטיל בביטחון גם פצצות ששוקלות 100 קילו. בזמן מלחמת העצמאות המטוס תקף בכל החזיתות כולל [[דמשק]], [[קוניטרה]], [[עזה]], [[באר שבע|ב"ש]] ו[[אל-פאלוג'ה]]. המטוס גם השתתף ב[[מבצע אבק]] לאספקה ל[[נגב]] וגם ב[[מבצע עובדה]] לכיבוש [[אילת]] ביחד עם המטוסים ה[[קרטיס C-46 קומנדו|קומנדו]] וה[[סקיימסטר]].