חופש העיתונות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הגהה, מיקום בקטגוריה |
||
שורה 3:
הרציונל העומד בבסיס התמיכה בעקרון זה בעיני הדוגלים בו הוא האינטרס של כל שלטון להמשיך ולשלוט. לצורך כך גורמי המפתח במנגנון השלטוני ירצו להימנע מכל צורה של פיקוח או ביקורת עליו. העיתונות, מצד שני, עשויה לספק מידע על המתרחש במדינה ובעולם, ובכך היא ממלאת פונקציה של פיקוח על השלטון. בנוסף, העיתונות מספקת במה להעלאת דעות, רעיונות והצעות חלופיות לשלטון ולמדיניות ובכך היא ממלאת פונקציה של ביקורת. כדי שהעיתונות תוכל למלא את תפקידיה על הצד הטוב ביותר יש להבטיח את עצמאותה. [[חופש עיתונות]] זה בא לידי ביטוי בשני אופנים עיקריים: היכולת לכתוב ביקורת על השלטון ללא חשש מ[[צנזורה]], והחיסיון העיתונאי - שמירה על זהותו של מקור מידע חסויה.
בשנת [[1993]] קבע ה[[או"ם]] את
== חופש העיתונות בעולם ==
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ישראל}}
[[קובץ:Election rally - Flickr - Al Jazeera English.jpg|ממוזער|250px|קריאת [[עיתון|עיתונים]] ב[[הודו]]
▲[[קובץ:Election rally - Flickr - Al Jazeera English.jpg|ממוזער|250px|קריאת [[עיתון|עיתונים]] ב[[הודו]].]]
ברבות ממדינות הדמוקרטיות חופש העיתונות מעוגן ב[[חוקה]], ובהן:
* בארצות הברית, [[
יש מדינות שבהן חופש העיתונות נרמס, למשל באמצעות כליאתם של עיתונאים. ב[[טורקיה]], למשל, בשלושת החודשים הראשונים של [[2010]] עמדו לדין 216 עיתונאים, בעיקר בגין הפרת החוק למלחמה בטרור, או הסעיף האוסר על פגיעה באומה הטורקית.{{הערה|{{הארץ|צבי בראל|בגין פגיעה באומה|1.1207236|16 ביוני 2010}}}}
== חופש העיתונות בישראל ==
חופש העיתונות ב[[ישראל]] אינו מעוגן ב[[חקיקה]] ראשית או משנית, אלא בפסיקות [[בית המשפט העליון]], למן ההכרעה ב[[בג"ץ קול העם]] שניתנה בשנת [[1953]].
עד לאחרונה, הייתה לממשל בישראל, בניגוד לרבות מהדמוקרטיות האחרות, סמכות לסגור עיתונים. סמכות הסגירה הייתה על פי [[פקודת העיתונות]] משנת [[1933]] אשר חייבה לקבל רישיון ממשלתי לפני הוצאה לאור של עיתון, ואפשרה לסגור עיתונים כמעט ללא התראה. - פקודת העיתונות בוטלה בעקבות עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי [[האגודה לזכויות האזרח]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.acri.org.il/he/32938|כותרת=האגודה לזכויות האזרח בישראל
בנוסף, [[תקנות ההגנה (שעת חירום)]] משנת [[1945]] כוללות, בין היתר, הענקת סמכויות רחבות ל[[הצנזורה הצבאית|צנזורה הצבאית]], כדי למנוע חיכוכים בלתי פוסקים בין [[אמצעי התקשורת]] לצנזורה, התקבל בשנת 1949 "[[ועדת העורכים|הסכם הצנזורה]]" ועודכן שנית בשנת 1951 בין נציגי התקשורת לנציגי [[צה"ל]]. על פי ההסדר זה העיתון ביצע מעין [[צנזורה עצמית]] בנושאים הקשורים לביטחון המדינה. בתמורה הצנזורה הצבאית התחייבה שלא להפעיל את הסמכויות הנרחבות שמקנה לה החוק, אם הדבר לא היה נחוץ.
שורה 30 ⟵ 28:
== התנגשויות של חופש העיתונות ==
במדינות רבות קורה לא אחת שזכויות אדם עשויות להיפגע על ידי זכויות אחרות המתנגשות
▲במדינות רבות קורה לא אחת שזכויות אדם עשויות להיפגע על ידי זכויות אחרות המתנגשות עימן. חופש העיתונות מתנגש לא אחת עם זכויות יסוד וחרויות אחרות שיש המזהים עם דמוקרטיה, למשל במקרים הבאים:
* התנגשות חופש העיתונות בביטחון אזרחי המדינה.
* פגיעת חופש העיתונות ב[[זכות הציבור לדעת]].
שורה 39 ⟵ 36:
== ראו גם ==
* [[מועצת העיתונות]]
* [[צנזורה פנימית]]
שורה 52 ⟵ 48:
{{ויקישיתוף בשורה}}
* ד"ר [[תהילה שוורץ אלטשולר]], [http://www.idi.org.il/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99/ יום חופש העיתונות הבינלאומי 2013] (דו"ח מצב, [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]])
* [https://rsf.org/en/ranking מדד חופש העיתונות], באתר "עיתונאים ללא גבולות"
* {{בריטניקה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עיתונות
[[קטגוריה:צנזורה]]
[[קטגוריה:צנזורה בישראל]]
| |||