מהו מחבר? – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
מ קישורים פנימיים
שורה 1:
'''מהו מחבר?''' ([[צרפתית]]: ?''Qu'est-ce qu'un auteur'') היא כותרת [[הרצאה]] שנשא ה[[פילוסוף]] [[מישל פוקו]] בפני האגודה הצרפתית לפילוסופיה, ב-[[22 בפברואר]] [[1969]]. ההרצאה היא הרחבה של נושא אותו מפתח פוקו בספרו '''[[הארכאולוגיה של הידע]]''', שפורסם זמן קצר לאחר מכן. בהרצאה מבקש פוקו לבחון מהו תפקידה של פונקציית המחבר ביחס לטקסטל[[טקסט]], ומה תפקידה באופן ארגון, סיווג והערכה של טקסטים.
 
ההרצאה נכתבה כתגובה, גם אם לא מפורשת, למאמר של [[רולאן בארת]], "[[מות המחבר]]", שפורסם בסוף 1968. פוקו מבקר את ניסיונות הקריאה ה[[סטרוקטורליזם|סטרוקטורליסטיים]] לנטוש את "המחבר" (למשל, בהכרזתו של בארת על "מות המחבר") ולעבור לניתוח היצירה כשלעצמה, מבחינת מבניותה וצורתה הפנימית. פוקו מדגים כיצד קריאה כזו משמרת בחשאי את קיומו של המחבר דרך המונח "יצירה", שהוא מונח בעייתי לא פחות.
 
ראשית מראה פוקו עד כמה שברירית ונזילה מבחינה תאורטית וטכנית היא הקטגוריה של "מחבר" בתרבותב[[תרבות המערב|תרבות המערבית]]; למי אנו מתכוונים, הוא שואל, כאשר אנו מדברים על "מחבר" כ[[קרל מרקס|מרקס]], [[פרויד]] או [[דרווין]], למשל? לאדם? ליצירתו? ומהו היחס בין סיפור חייהם של "מחברים" ובין "יצירתם"? וכיצד נגדיר את יצירתם? האם כל מה שפרסם אדם בחייו הוא מכלול יצירתו? ומה בנוגע לכתבים שערך אך הוצאו לאור לאחר מותו? ומה מעמדם של דברים שנשא, אך לא פרסם (כמו, למשל, הטקסט החשוב "קורס בבלשנות כללית" שמיוחס ל[[פרדינן דה-סוסיר]] [1857-1913], אך לא נכתב על ידו, אלא נערך מתוך מחברות של תלמידיו לאחר מותו)? וכיצד נסווג [[הערת שוליים|הערות שוליים]], מכתבים פרטיים ורשימות מכולת? "מתוך מיליוני העקבות שאדם משאיר לאחר מותו", תוהה פוקו, "כיצד אפשר להגדיר יצירה?" (עמ' 29).
 
הפנייה למחבר, טוען פוקו, היא יותר מהפנייה אל [[אינדיבידואליזם|אינדיבידואל]] פרטי; יש להבחין בין השֵם הפרטי לשם "המחבר", משום שהם ממוקמים בקטבים שונים ואינם מתפקדים באופן זהה. שם המחבר אינו מצביע לעבר האדם הממשי והחיצוני שיצר אותו, אלא נע לאורך גבולות הטקסטים, מיישר ומגדיר את קווי המתאר שלהם, ומאפיין את צורות הקיום שלהם:
המחבר ממלא תפקיד ייחודי ביחס לטקסט - תפקיד מסווג; הוא מאפשר לאסוף ולקבץ יחד מספר טקסטים, מאפשר לתחום אותם (למשל, "כל כתבי פרויד"), להוציא מתוכם טקסטים (למשל, אם יוכח שהספר "[[אחותי ואני]]" לא נכתב על ידי [[ניטשה]]), לייצר מערכות יחסים בין טקסטים ("[[שייקספיר]] המוקדם לעומת שייקספיר המאוחר", למשל, או "יצירות בסגנון ה[[רנסאנס]] האיטלקי"). לבסוף, שם המחבר מתפקד כמאפיין של צורת-קיום מסוימת של [[שיח (מדעי החברה)|שיח]]: "העובדה שלשיח כלשהו יש שם של מחבר, שאפשר לומר 'זה נכתב בידי זה' או 'זה המחבר של זה', מצביעה על כך שהשיח הזה אינו דיבור יומיומי, זניח, דיבור שמסתלק, שצף ועובר, איננו דיבור שמתכלה מיד, אלא שהוא דיבור שחייב להיקלט ברמה מסוימת, וזכאי למעמד מסוים בתרבות נתונה" ('''מהו מחבר?''', רסלינג, עמ' 36).