הבדלים בין גרסאות בדף "הגישה הסינתטית פונטית ללימוד קריאה"

מ
קישורים פנימיים
מ
מ (קישורים פנימיים)
 
שיטות להוראת קריאה ניתן למיין על פי היותן מדגישות צופן, או מדגישות משמעות.
 
השיטה המדגישה משמעות, הנקראת גם הגישה הכוללנית או הגלובלית, מניחה כי הקריאה היא תהליך טבעי, וכפי שהשפה המדוברת נרכשת רק כשיש לה שימוש פונקציונלי, השפה הכתובה תירכש רק שהילד יתנסה בה. כלומר כמו שלומדים לדבר על ידי דיבור כך צריך ללמוד לקרוא על ידי קריאה. לכן, לפי שיטה זו הילד לומד מילים שלמות, וההנחה היא שהוא יחבר את המילים לרעיונות בראשו, וכך המילים יקבלו משמעות. בשל כך, מתנגדים מחזיקי הגישה הזו להקניית הקריאה באופן טכני ומשעמם על ידי צלילי אותיות, שאין בהם משמעות בפני עצמם. בישראל מיושמת שיטה זו באמצעות "שיטת קל"מ" - קריאה ללא [[מקראה]].{{הערה|קוזמינסקי, א., טוב-לי, א., רכישת קריאה באמצעות שיטת" קריאה ללא מקראה": הערכת השיטה והשתמעויות להערכת שיטות לרכישת קריאה. מגמות, 94-121.}} ולרב היא כוללת למידה של מילים, משפטים וסיפורים מתוך ההקשר השפתי של הילד, ללא פירוקן במודע לצלילים.
 
הגישה המדגישה צופן נקראת גם הגישה השיטתית. לפי גישה זו, בדומה להנחות של ה[[ביהביוריזם|פסיכולוגיה ההתנהגותית]], הקריאה היא אוסף של מיומנויות שיש לרכוש אותן בסדר מסוים: ממיומנויות פשוטות למיומנויות מורכבות עד הגעה לשליטה ואוטומטיות בביצוע פעולות הקריאה. לכן בגישה מסוג זה, יש ללמד קודם את ההתאמה בין הצופן הצלילי לבין הצופן החזותי של המילה.
 
השיטה הסינתטית [[פונטיקה|פונטית]] להוראה היא למעשה תת-גישה בתוך הגישות השיטתיות להוראת קריאה, המדגישות צופן. גישה שיטתית נוספת להוראת הקריאה היא הגישה האנליטית שבה מחלקים את המילה ליחידות (ולא לצלילים בודדים כמו בשיטה הסינתטית).
 
== שימוש בגישה הסינתטית פונטית בישראל ==
== חסרונות הגישה ==
* הגישה מחייבת קשר רצוף בין המורה לתלמיד ולכן אינה חסכונית, דורשת משאבים רבים ואורכת זמן רב.
* גישה זו, השמה דגש על למידה שיטתית של צלילי אותיות והברותו[[הברה|הברות]], הלמידה עלולה להיות טכנית ומשעממת והתלמיד עלול למצוא את עצמו מאבד ריכוז פעמים רבות.
* הלמידה השיטתית והטכנית עלולה ליצור קריאה מצרפת לפי צלילי האותיות והתנועות ללא משמעות למילים.{{הערה| כ" ץ, ד., & הבר, ד. (1992). לא הואב לקרוא—טיפול רב-ממדי בליקויי-למידה}}
* הגישה עובדת לפי שיטת פיענוח של מילים, לפיכך, התלמיד עלול לחשוב שמטרת הקריאה היא פענוח של מילים ולא הבנתן.
838

עריכות