אותיות השימוש – הבדלי גרסאות

* '''הכנוי"ם''' - אותיות אלו באות לסמן את הגופים בנטיות השונות: יד'''ך''', יד'''י''', יד'''ו''', יד'''ן''', יד'''ם'''; בקר'''ני''', בקר'''ו''', בקר'''ם''' וכו'.

 

אותיות השימוש בכתב העברי נכתבות ללא הפרדה מהמילים אחריהן. מצב זה יוצר בעיות הבנה רבות, והקורא נאלץ לקרוא לפעמים שוב ושוב משפטים כדי להבין את הכתוב. דוגמאות: "הנשיא היה בבון", "חשד: פקח העיר לצעירים שעשו "על האש" באנדרטה באשדוד - והותקף", "מתפללים שיפרו הנחיות יפוזרו, לא ניכנס לבתים" ועוד. הבלבול הזה עתיק מאוד. כך למשל אף נוצרה המילה "צקלון" כיוון שלא הבינו שהבי"ת ש"בצקלונו" מ"וכרמל בְּצִקְלֹנוֹ"(מלכים ב׳ ד, פסוק מב) שורשית היא. רק כשגילו את השפה האוגריתית שהיא שפה אחות לעברית ומצאו בה את המילה הבינו את הטעות.[https://www.facebook.com/353125274800535/posts/1359894390790280/] לכן בהצעות הליטון שהיו בעבר הפרידו את האותיות. כך עשו זאב ז'בוטינסקי בספרו ללימוד עברית "תרי"ג מילים", מיכאל אבינור בכתב הכרמלי ואיתמר בן אב"י בעיתונו "השבוע הפלסטיני'. גם הבלשן עוזי אורנן בתקן לליטון שלו ISO 259 מפריד את אותיות השימוש. עוזי אורנן גם הציע להפריד את אותיות השימוש בכתב העברי, אבל הצעתו לא זכתה לתמיכה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.haayal.co.il/thread?rep=400517|כותרת=בגידתה ההולכת ונמשכת של האקדמיה ללשון|אתר=www.haayal.co.il|תאריך_וידוא=2020-11-05}}</ref>

 

* [[דקדוק עברי - מונחים]]

* [[סימני כתיב]]

== לקריאה נוספת ==

* "תקציר הדקדוק העברי" עמוד 922 בספר "המילון העברי המרוכז", [[אברהם אבן-שושן]], הוצאת קרית-ספר בע"מ ירושלים, שנת 1993.

* [http://hebrew-academy.org.il/category/%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA/ קטגוריה: אותיות שימוש ומיליות], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]

* [http://hebrew-academy.org.il/2013/07/18/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9/ ניקוד אותיות השימוש], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}