המכללה האקדמית צפת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yuvalzap (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
החלפות (תוכנית)
שורה 6:
| מוטו = קריירה עם משמעות
| תאריך ההקמה = [[1970]]
| תאריך הסגירה =
| סוג = [[מכללות אקדמיות בישראל|מכללה אקדמית]]
| הון עצמי =
| חוב כספי =
| צוות =
| נשיא = פרופ' [[אהרן קלרמן]]
| נגיד =
| סגן נשיא =
| יו"ר =
| רקטור =
| מנכ"ל = מר שלומי בן נון
| דקאן =
| סגל =
| סטודנטים = 2680
| סטודנטים לתואר ראשון = 2687
| סטודנטים לתואר שני = 38
| סטודנטים לתואר שלישי =
| סטודנטים מתוקצבים = 2725
| מיקום = [[הגליל העליון]]
| קמפוס =
| כינוי =
| קואורדינטות =
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל|כיוון כתב=ימינה|כותרת=לא|שם={{שם הדף בלי הסוגריים}}|רוחב=32.9711|אורך=35.495}}
| אתר אינטרנט = https://www.zefat.ac.il
שורה 43:
 
===המכללה בעשור השני של המאה ה-21 ===
במתחם המכללה האקדמית צפת, על מגוון מוסדות הלימוד שבו, לומדים במסלולים האקדמיים השונים, נכון לשנת 2020 כ-2,725 [[סטודנט]]ים.
 
בעבר הציעה מכללת צפת שתי מסגרות לימוד ראשיות לתוארי בוגר (תואר ראשון). הראשונה, התאפשרה במסגרת לימודי B.A רב-תחומיים של אוניברסיטת בר-אילן, והשנייה, מאפשרת עד היום תוארי בוגר ב[[מערכות מידע]] ניהוליות, ב[[משפטים]], בעבודה סוציאלית   (כולל תכניתתוכנית הסבה לאקדמאים), ב[[סיעוד]], ב[[פיזיותרפיה]], ב[[מדעי ההתנהגות]], [[אמנות]], [[ספרות]] ו[[מוזיקה]], לימודים רב-תחומיים, לימודי מדעי המעבדה הרפואית (B.Sc.), רפואת חירום.
 
החל מ[[שנת לימודים|שנת הלימודים]] תשע"ד (2013) מציעה המכללה בצפת תוכנית אקדמית [[חדשנות|חדשנית]] ו[[חלוציות|חלוצית]] בעולם של לימודי [[מיסטיקה]] ו[[רוחניות]] לתואר בוגר (תואר ראשון){{הערה|{{nrg|יאיר קראוס|אקדמיה בפריפריה: חוג ברוח צפתית ותואר בגליל|513/233|11 באוקטובר 2013|1|2}}}}.
שורה 63:
המכללה מציעה מעונות דיור לרווחת הסטודנטים. בראש [[בית המדרש]] לבנים וה[[מדרשה]] לבנות עומד הרב [[בניהו ברונר]].
 
למכללה יש [[גרעין תורני]] "אופקים למחר", כמו גם קהילה מגובשת בשם "תוצרת הארץ", המובילה עשייה ופעילות חברתית בצפת, חיי קהילה סטודנטיאלית ועוד בתוספת של קבלת מלגת שנתית. בנוסף, מפעילה המכללה את  תכניתתוכנית "תקווה ישראלית". "תקווה ישראלית", היא תכניתתוכנית הדגל של  נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שטרה חיזוק הממלכתיות וביסוס השותפות בין ארבעת המגזרים המרכזיים המרכיבים את החברה הישראלית: חילונים, חרדים, דתיים וערבים.
 
{{שכר לימוד|פריפריה}}