רב סעדיה גאון – הבדלי גרסאות

רס"ג היה מעורב במחלוקת בין חכמי בבל ובין [[גאוני ארץ ישראל|חכמי ארץ ישראל]], ובראשם גאון ארץ ישראל הרב [[אהרן בן מאיר]], בעניין קביעות שנת ד'תרפ"ב [[921]]-[[922]]{{הערה|ח"י בורנשטיין, מחלוקת רס"ג ובן מאיר, ספר היובל לנחום סוקולוב, עמ' 19-189; [https://www.youtube.com/watch?v=VsPbpTI17-o&spfreload=10 הרצאה של ד"ר ערן רביב בעניין], בערוץ אוניברסיטת בר-אילן ביוטיוב. ספרו של סשה שטרן, The Jewish Calendar Controversy of 921/2 CE, ליידן-בוסטון, 2019, מוקדש לפולמוס זה}}. עד לזמנו של רס"ג, קביעות השנה נמסרה מארץ ישראל ונתקבלה בכל תפוצות ישראל ללא סייג. אולם בשנת 921 התגלעה מחלוקת בין חכמי בבל לחכמי ארץ ישראל על אודות [[הלוח העברי|קביעת לוח השנה]]. המחלוקת נסבה אודות גדרי [[הלוח העברי#דחיית מולד זקן|דחיית 'מולד זקן' בחישוב מועד ראשי חודשים]]. לפי החישוב של בן-מאיר שנת [[ד'תרפ"ב]] הייתה [[שנה חסרה]] ולפי חכמי בבל היא הייתה [[שנה שלמה]]; בן-מאיר הורה לתלמידיו לחגוג את המועדים כפי הוראתו, אך חכמי בבל, ובראשם רב [[דוד בן זכאי]] ורב סעדיה גאון כתבו לו כי טעות בידו. כתוצאה מכך [[פסח|חג הפסח]] נחגג בארץ ישראל ביום ראשון, ובבבל ביום שלישי. בתגובה לטענת חכמי בבל, קבע בן-מאיר כי הסמכות לקבוע מועדים ולעבר את השנה נתונה לחכמי ארץ ישראל בלבד, ועל כן פסיקתו מוסמכת יותר משל בן-זכאי ו[[רס"ג]]. חכמי בבל ניסו לשכנע את בן-מאיר לחזור בו והפיצו ב[[הקהילה היהודית|קהילות שונות]] מכתבים המזהירים שלא לנהוג כשיטתו. גם הוא עמד בדעתו ואף פרסם את לוח "ארבעה שערים" (של חכמי בבל) בגרסה שלו. הזעזוע מהמצב שנוצר בו יהודים באזורים שונים חגגו מועדים בזמנים שונים הוביל את [[רב מבשר גאון]] ותומכיו, שצידדו עד אז בשיטת בן-מאיר, לעבור לצדם של רב סעדיה גאון וחכמי בבל.