פארק עתידים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Ldorfman העביר את הדף קריית עתידים לשם פארק עתידים: בהתאם לשם הרשמי באתר האינטרנט של פארק התעשייה
מ ויקיזציה
שורה 1:
{{שכונה
| שם =
| שם בשפת המקור =
| סמל =
| תמונה = [[קובץ:Attidim 048.jpg|250px]]
| כיתוב = שלט הכניסה למתחם פארק עתידים
| שם נוסף =
| עיר = [[תל אביב-יפו]]
| תאריך ייסוד = 1972
| מייסדים = [[אוניברסיטת תל אביב]] ו[[עיריית תל אביב]]
| על שם =
| שטח = 80 [[דונם]]
| מספר תושבים =
| קואורדינטות =
| צפיפות =
| מפה = [[קובץ:Kirjat Atidim Tel Aviv.jpg|250px]]
| קטגוריה =
}}
[[קובץ:Attidim 053.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין החניון והמגדל הראשון בפארק עתידים. [[אדריכל]]: [[משה זרחי]]]]
'''פארק עתידים תל אביב''', שבעבר נקרא "'''קריית עתידים'''", הוא [[סיליקון ואדי|מתחם חברות היי-טק]] בצפון מזרח [[תל אביב-יפו]], ממזרח לשכונות [[רמת החייל]] ו[[נווה שרת]]. המתחם הוקם כ[[מיזם משותף]] של [[עיריית תל אביב]] ו[[אוניברסיטת תל אביב]], והוגדר על ידי מקימיו כמתחם ל"תעשיות עתירות מדע" - מושג עברי שבמהלך השנים נדחק מפני המושג האנגלי "[[היי-טק]]".
 
==היסטוריה==
היוזמה להקמת הפארק ל"תעשיות עתירות מדע" החלה בשנת 1969 על ידי [[אוניברסיטת תל אביב]]{{הערה|{{הצופה||תעשיות עתירות מדע יוקמו ליד אוניברסיטת תל־אביב|1969/01/28|00330}}}}, לאחר שמתחמים דומים יוזמו על ידי: [[הטכניון]] וחברת [[אלרון]] שהקימו את [[מת"ם]] ב[[חיפה]]{{הערה|{{דבר||מרכז תעשירת־־המדע ייבנה עוד בשנה זו בחיפה|1968/06/28|01310}}}}, ו[[האוניברסיטה העברית]] שהקימה את "[[הר חוצבים |הקריה לתעשיות עתירות מדע - הר חוצבים]]" ב[[ירושלים]]{{הערה|{{הצופה||האוניברסיטה תשתתף בפתוח קריית תעשיות עתירות מדע |1968/09/26|00302}}}}. הקמת המבנים הראשונים בפועל החלה באוגוסט 1972 על 90 דונם שהקצאתה [[עיריית תל אביב]]{{הערה|{{דבר||מוקמים מבנים בקריה לתעשיות עתירות מדע בת"א|1972/08/24|00507}}}}. המתחם נחנך ב-1975{{הערה|{{גלובס|מיכל מרגלית |העתידים כבר כאן - אלטרנטיבה לרמת-החי"ל|1000538791|10 בפברואר 2010}}}}.
 
מרבית בנייני המתחם נמוכים יחסית, בני ארבע קומות ופחות. לקראת סוף [[המאה ה-20]] נבנה במתחם [[מגדל משרדים]], שמשמש כמטה חברת [[נס טכנולוגיות]], שבקומת הקרקע שלו נפתחו מסעדות אחדות לשירות עובדי המתחם ואורחיהם. במגדל 18 קומות וגובהו 76 [[מטר]]. בתחילת שנת [[2011]] הושלמה בצדו הצפוני של המתחם בנייתו של [[מגדל עתידים]], מגדל משרדים בן 35 קומות המתנשא לגובה של 150 מטרים, המשמש כמטה חברת [[כלל ביטוח]]{{הערה|{{גלובס|שלומית צור|כלל ביטוח שכרה 22 קומות במגדל עתידים בתל אביב|1000829457|13 במרץ 2013}}}}. בשנת 2011 החל תכנון של תוכנית מתאר חדשה למתחם הכוללת: תוספת בנייה של 400 אלף מ"ר, שני מגדלים חדשים והפיכת האזור לפארק עסקים ובילוי שישרת גם את תושבי השכונות הסמוכות, ויהיה פתוח בשבת.{{הערה|{{גלובס|מיכל מרגלית|שני מגדלי משרדים ייבנו בקרית עתידים ב-430 מ' ש'|1000659823|3 ביולי 2011}}}}. בשנת 2017, נחתם הסכם להסבת אחד המבנים בפארק ל[[בית חולים]] של מרכז רפואי מ.ר.ב.{{הערה|{{גלובס|שלומית צור|אחרי רמת החייל: הנדל"ן הרפואי מגיע לקריית עתידים|1001176511|14 בפברואר 2017}}}}.
 
אחת הדיירות הראשונות במתחם הייתה חברת "[[טכם|טכם - טכנולוגיה מתקדמת בע"מ]]", והיא עד היום הדייר הדומיננטי במתחם, כחלק מחברת [[נס טכנולוגיות]]. חברות נוספות במתחם: [[מדינול]], המעבדה ראשית ומרכז המחשוב של [[שירותי בריאות כללית]] ו[[סיטיגרופ|סיטיבנק]].
 
==תחבורה==
הנגישות התחבורתית של המתחם לכלי רכב פרטיים סובלת מהיעדר חיבור ישיר לכבישים ראשיים. כתוצאה מכך מוטרדות שכונות המגורים הסמוכות מעומסי תנועה בתחילת ובסוף יום עבודה. פרויקט תחבורה עתידי של [[חברת נתיבי איילון]] מתכנן קישור של פארק עתידים ורמת החייל באמצעות הארכת [[רחוב ראול ולנברג]] עד לאזור [[מחלף מורשה]] עם שלוחה לכיוון [[כביש 4]] במחלף המקשר ל[[דרך אם המושבות]].{{הערה|{{TheMarker|אורן דורי|מחברים את רמת החייל למחלף מורשה: כביש חדש אושר להפקדה|1.2814522|4 בינואר 2016}}}}. הפרויקט היה אמור לכלל גם שלוחה של [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הצהוב|הקו הצהוב של הרכבת הקלה של תל אביב]], שתחבר את פארק עתידים תל אביב לרמת השרון בצפון ולמרכז תל אביב בדרום. פרויקט "הקו הצהוב" בוטל בשנת 2016{{הערה|{{TheMarker|אורן דורי|משרד התחבורה מציע: קווים עיליים של הרכבת הקלה בת"א יוסבו לתת־קרקעיים|1.3019355|27 ביולי 2016}}}}.
 
=== מסוף עתידים ===
{{הפניה לערך מורחב|מסוף קריית עתידים}}
בפארק עתידים פועל [[מסוף תחבורה ציבורית]] קטן בשם "מסוף עתידים", המשמש כתחנת המוצא למספר קווי אוטובוס של חברת [[דן חברה לתחבורה ציבורית|דן]] וחברת [[מטרופולין (תחבורה ציבורית)|מטרופולין]]. מהמסוף יוצאים אוטובוסים לרחבי תל אביב, [[חולון]], [[בת ים]], [[רמת גן]], [[גבעתיים]], [[בני ברק]] ול[[פתח תקווה]]. משנת [[2008]] מפעילה גם אגד מהמסוף שני קווים הנוסעים אל חולון, כאשר אחד פועל בשעות העומס בלבד והשני פועל אחת לשעה ברוב שעות היום. חברת [[קווים]] מפעילה במקום שני קווי אוטובוס ל[[שוהם (יישוב)|שוהם]] ו[[מודיעין-מכבים-רעות|מודיעין]]. סמוך למסוף שוכנות שתי חנויות [[מרכול]], ו[[בית אבות]] גדול.
לאחר השקת הפעימה השנייה של רפורמת התח"צ בגוש דן ב[[יולי]] [[2011]], נוספו קווים רבים היוצאים מהמסוף. בעקבות כך, נוצר עומס במסוף וחברת דן החלה להסיט חלק מהקווים הקיימים אל מסופים אחרים על מנת להקל על העומס במסוף. בשנת [[2014]] חברת [[מטרופולין (תחבורה ציבורית)|מטרופולין]] החלה להפעיל קווים מהמסוף. בשנת [[2015]] אגד החלה להפעיל קו שלישי מהמסוף.
 
שורה 54:
 
{{אזורי תעשייה בישראל}}
 
[[קטגוריה:קריית עתידים|*]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: כלכלה]]