תאודוטיון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:Texts_of_the_OT.svg|שמאל|ממוזער|350x350 פיקסלים| יחסי הגומלין בין כתבי יד עתיקים משמעותיים שונים של התנ"ך. LXX מציין את [[תרגום השבעים]] המקורי.]]
'''תאודוטיון''' (ב[[יוונית]]: '''Θεοδοτίων'''; נפטר סביב שנת 200 לספירה) היה מלומד [[יהדות הלניסטית|יהודי הלניסטי]], שאולי עבד ב[[אפסוס]], <ref>"Theodotian of Ephesus" in Irenaeus</ref> אשר בשנת 150 לספירה לערך תרגם את ה[[תנ"ך]] ליוונית. יש מחלוקת לגבי השאלה אם הוא תיקן את [[תרגום השבעים]] או תרגם מתוך כתבי יד עבריים שייצגו מסורת מקבילה שלא שרדה. ב[[המאה ה-2|מאה ה-2]] צוטט הטקסט של תיאודוטיון ב"[[הרועה של הרמאס|רועה של הרמאס]]" {{אנ|The Shepherd of Hermas}} וב"[[דיאלוג עם טריפון היהודי|דיאלוג עם טריפון יהודי]]" של [[יוסטינוס מרטיר]]. הגרסה המוגמרת שלו, אשר מלאה כמה חוסרים בגרסת השבעים של [[ספר ירמיהו]] ו[[ספר איוב]], יצרה טור אחד ב[[הקספלה]] של [[אוריגנס]], סביב 240 לספירה. ההקספלה, ששרדה רק בפרגמנטים, הציגה שישה טקסטים בעברית וביוונית זה לצד זה: שתי גרסאות יווניות מאת [[עקילס הגר|עקילס]] ו[[סימכוס (מתרגם)|סימכוס]] {{אנ|Symmachus (translator)}}, וגרסת תאודוטיון בעקבותיה, שככל הנראה משקפת הבנה בת זמנו של הרצף ההיסטורי שלהם.
 
ב[[המאה ה-2|מאה ה-2]] צוטט הטקסט של תיאודוטיון ב"[[הרועה של הרמאס|רועה של הרמאס]]" {{אנ|The Shepherd of Hermas}} וב"[[דיאלוג עם טריפון היהודי|דיאלוג עם טריפון יהודי]]" של [[יוסטינוס מרטיר]]. הגרסה המוגמרת שלו, אשר מלאה כמה חוסרים בגרסת השבעים של [[ספר ירמיהו]] ו[[ספר איוב]], יצרה טור אחד ב[[הקספלה]] של [[אוריגנס]], סביב 240 לספירה. ההקספלה, ששרדה רק בפרגמנטים, הציגה שישה טקסטים בעברית וביוונית זה לצד זה: שתי גרסאות יווניות מאת [[עקילס הגר|עקילס]] ו[[סימכוס (מתרגם)|סימכוס]] {{אנ|Symmachus (translator)}}, וגרסת תאודוטיון בעקבותיה, שככל הנראה משקפת הבנה בת זמנו של הרצף ההיסטורי שלהם.
תרגומו של תאודוטיון הועתק כל כך הרבה בכנסייה [[היסטוריה של הנצרות|הנוצרית הקדומה,]] עד שגרסתו ל[[ספר דניאל]] גברה למעשה על גרסת תרגום השבעים. ספר דניאל של השבעים שרד בשני כתבי יד ידועים בלבד, [[קודקס כיסיאנוס 88]] {{אנ|Codex Chisianus 45}}(שהתגלה מחדש בשנות ה-70 של המאה ה-18) ו[[פפירוס 967]] {{אנ|Papyrus 967}} (התגלה בשנת 1931). [[הירונימוס]], בהקדמתו לדניאל (407 לספירה), מתעד את דחיית גרסת השבעים של אותו ספר בשימוש נוצרי: "אני... רוצה להדגיש בפני הקורא את העובדה שזה לא היה על פי גרסת השבעים אלא על פי גרסת תאודוטיון עצמו שהכנסיות קוראות בפומבי את דניאל". <ref>Jerome, [http://www.tertullian.org/fathers/jerome_daniel_02_text.htm Commentary on Daniel], translated by Gleason L. Archer (1958), accessed 5 January 2019</ref> הקדמתו של הירונימוס מציינת גם שבתוך ההקספלה היו הערות, מה שמעיד על מספר הבדלים גדולים בתוכן בין דניאל של תאודוטיון לבין הגרסאות המוקדמות יותר ביוונית ובעברית. עם זאת, דניאל של תאודוטיון קרוב יותר ל[[נוסח המסורה]] העברי ששרד, הטקסט שהוא הבסיס לרוב התרגומים המודרניים. דניאל של תאודוטיון הוא גם זה שנמצא בגוף במהדורה הרשמית של תרגום השבעים שפורסמה על ידי ה[[אפיפיור]] [[סיקסטוס החמישי]] בשנת 1587. <ref>[[wikisource:Catholic Encyclopedia (1913)/Book of Daniel|Catholic Encyclopedia (1913)]]</ref>
 
תרגומו של תאודוטיון הועתק כל כך הרבה בכנסייה [[היסטוריה של הנצרות|הנוצרית הקדומה,]], עד שגרסתו ל[[ספר דניאל]] גברה למעשה על גרסת תרגום השבעים. ספר דניאל של השבעים שרד בשני כתבי יד ידועים בלבד, [[קודקס כיסיאנוס 88]] {{אנ|Codex Chisianus 45}}(שהתגלה מחדש בשנות ה-70 של המאה ה-18) ו[[פפירוספאפירוס 967]] {{אנ|Papyrus 967}} (התגלה בשנת 1931). [[הירונימוס]], בהקדמתו לדניאל (407 לספירה), מתעד את דחיית גרסת השבעים של אותו ספר בשימוש נוצרי: "אני... רוצה להדגיש בפני הקורא את העובדה שזה לא היה על פי גרסת השבעים אלא על פי גרסת תאודוטיון עצמו שהכנסיות קוראות בפומבי את דניאל". <ref>Jerome, [http://www.tertullian.org/fathers/jerome_daniel_02_text.htm Commentary on Daniel], translated by Gleason L. Archer (1958), accessed 5 January 2019</ref> הקדמתו של הירונימוס מציינת גם שבתוך ההקספלה היו הערות, מה שמעיד על מספר הבדלים גדולים בתוכן בין דניאל של תאודוטיון לבין הגרסאות המוקדמות יותר ביוונית ובעברית. עם זאת, דניאל של תאודוטיון קרוב יותר ל[[נוסח המסורה]] העברי ששרד, הטקסט שהוא הבסיס לרוב התרגומים המודרניים. דניאל של תאודוטיון הוא גם זה שנמצא בגוף במהדורה הרשמית של תרגום השבעים שפורסמה על ידי ה[[אפיפיור]] [[סיקסטוס החמישי]] בשנת 1587. <ref>[[wikisource:Catholic Encyclopedia (1913)/Book of Daniel|Catholic Encyclopedia (1913)]]</ref>
 
זהירותו של תאודוטיון בתעתוק מילים עבריות לצמחים, בעלי חיים, מלבושים ובגדים פולחניים, ומילים בעלות משמעות לא ברורה, במקום לאמץ תרגום יווני, העניקו לו מוניטין של "לא מלומד" בקרב עורכים בטוחים יותר לאחר הרנסנס, כמו [[ברנאר דה מונפוקון]] {{אנ|Bernard de Montfaucon}}.