פרדוקס הכול-יכול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
דברים דומים כתב ה[[רמב"ם]], והוסיף: {{ציטוטון|ואין חיסרון ביוצר בכך שאינו יכול לעשות את הנמנע [...] ולא נייחס לאל יתעלה חוסר אונים מכיוון שאין הוא יכול להפוך את עצמותו לגוף או לברוא את מי שהוא כמותו}}.{{הערה|[[מורה נבוכים]], [http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_1_75.htm א, עה], בתרגום [[מיכאל שוורץ]]. שניר הראל העיר שהוא הדין באי יכולתו לברוא אבן שהוא לא יכול להרים. ("השלמות האנושית בשיטת הרמב"ם", הערה 62, בתוך "מברכת משה", עמ' 669.)}} זאת אומרת שעצם זה שהוא "לא יכול" להגביל את עצמו - זו היכולת הגדולה ביותר, ואם היה יכול להגביל את עצמו אז היה מוגבל. כן כתב ר' [[יוסף אלבו]]: {{ציטוטון|אם נמנעות קיימות בעצמם, שלא יתואר השם ביכולת על חילופן, כמו שהכל יותר גדול מן החלק, או שקוטר המרובע גדול מצלעו. כי לא יתואר השם ביכולת [...] שיהיו החיוב והשלילה צודקים יחד על דבר אחד מצד אחד, וכיוצא באלו הנמנעות אי אפשר שתבוא הקבלה להאמין במציאותם ולא במה שהוא ממינם, ואי אפשר לחוש שיעיד לעולם על הימצא זה ולא כיוצא בו, אחר שאי אפשר לשכל לצייר מציאותם. ולזה לא יתכן שתבוא האמונה על זה ועל כיוצא בו, כמו שאי אפשר שתבוא הקבלה להאמין בשיתואר השם בשהוא יכול לברוא אחר דומה לו מכל צד, כי בהכרח יהיה האחד עילה והאחד עלול, ולא יהיה אם כן דומה לו מכל צד.}}{{הערה|ספר העיקרים מאמר ראשון פרק כ"ב}} דברים דומים כתבו ר' ידעיה הפניני בעל "בחינות עולם" (בתשובתו שנדפסה בשו"ת הרשב"א סי' תי"ח), ר' [[יצחק עראמה]] בספרו עקדת יצחק (שער פ'), הרלב"ג (בפירושו על {{תנ"ך|יהושע|ד|כ}}) ור' [[יצחק אברבנאל]] בספרו מפעלות אלוקים (מאמר ד').
 
בעקבות כך{{מקור}} נפסק להלכה בעניין הכוונה הראויה בהזכרת שם האל: {{ציטוטון|ובהזכירו אלהים, יכוין שהוא תקיף, בעל היכולת ובעל הכֹחות כֻּלם.}}{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|ה|א}}}}, ללא שימוש בביטוי "כל יכול".
 
על פי פרופ' [[שלום רוזנברג]], השאלה נוגעת לשאלת כפיפותו של אלוהים לעקרונות ההיגיון: {{ציטוטון|במידה שהתשובה היא לא, בעולם ה[[רציונליזם|רציונליסטים]], בו אין [[משולש|משולשים]] בעלי ארבעה קדקודים ולא עיגולים מרובעים, אין זאת פגיעה כלל בכבודו ובכל יכולתו לטעון שהוא "כפוף" לעקרונות ההיגיון, שמבטא את חכמתו}}. מאידך, אם התשובה היא כן: {{ציטוטון|תמצא את עצמך בקוסמוס שהוא מעבר לחוקי תבונתך. הקב"ה אינו נבהל מאילוצי חוק הסתירה, ואולי יצר אי-שם, עולמות עם משולשים בעלי חמש זוויות, ואבנים מוזרות כאוות רצונך.}}{{הערה|1=פרופ' שלום רוזנברג, [http://hagut.org/h/index.php/2014-01-21-07-01-9/22-6933 אל מול הפרדוקסליות], אתר הגות יהודית}}