אוניברסיטת א-זיתונה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Tunis Faculté Zaitouna.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין של אוניברסיטת אזא-זיתונה]]

צאדוק ביי היה הראשון שהנהיג רפורמות במוסד בשנת [[1856]]. הן קיבלו תוקף מחודש בצו שלו מ-[[26 בדצמבר]] [[1875]] שבו צוינו במפורש, בין השאר, המקצועות וספרי הלימוד. בנוסף למדרסת אז-זיתונה הוקמה גם מכללה - [[מכללת צאדיקי]], שמוריה היו בוגרי אזא-זיתונה.

בתחילת [[המאה ה-20]] האווירה באזבא-זיתונה הושפעה ממגמות חדשות שעלו באימפריה העות'מאנית ובעולם הערבי ובמיוחד במצרים, כמו למשל לרגל ה[[שביתה|שביתות]] של הסטודנטים ב[[אוניברסיטת אל אזהר]] ב[[קהיר]] בשנת [[1909]], השקפותיו של [[טה חוסיין]] וכך הלאה. האליטה מקומית עצמה הקימה את האיגקודהאיגוד [[חלדוניה]] בראשותם של שלשה חברי תנועת [[התוניסאים הצעירים]]: עבד אל-ג'ליל זאוש, עלי באש חמבה וחסן גלאטי.

בשנת [[1910]] נלהביםמתוך התלהבות מרעיונות ה[[מודרניזציה]] שקודמו על ידי המורים של "חלדוניה", פתחו הסטודנטים מאזמא-זיתונה בשביתה בדרישה לשנות את שיטות ההוראה ולהקים ועדה לרפורמות.

ועדה זו הוקמה לבסוף רק בשנת [[1945]], תחת ראשותו של מוחמד טאהר בן עאשור, כשחברים בה מוחמד צלאח בן מראד ומלומדים אחרים ועוד חברים בתנועה הלאומית התוניסאית. ועדה זו המליצה להנהיג כמקצועות חובה את המדעים המודרניים המערביים ולימוד השפות הזרות, לשנות את השיטות הפדגוגיות על ידי השימוש ההוראה כתובה, שעות שבועות ומדויקות והפחתת מחזור הלימודים. בשנת [[1947]] נחתם חוזה בין האוניברסיטה והחוג "חלדוניה" שדרכו נוצרו בתוך אזא-זיתונה משרות הוראה למדעי הטבע, ל[[היסטוריה]] ו[[גאוגרפיה]] ול[[פילוסופיה]]. הרפורמיסטים עמדו על קבלת פטור מ"מג'בה" ומשירות צבאי. התהליך הטריד את הרשויות, כולל השלטונות הקולוניאליים הצרפתיים שחששו התנועות החתרניות של הסטודנטים מאזמא-זיתונה בהשפעת תנועת "התוניסאים הצעירים".