אלפרד דרייפוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקונים לשוניים.
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הוספת קישור לחנינה
שורה 23:
משפחתו של דרייפוס, בעיקר אחיו מתייה, נאבקה בכל כוחה לביטול פסק הדין. נקודת המפנה הייתה ב-[[13 בינואר]] [[1898]], כאשר פרסם הסופר [[אמיל זולא]] [[מכתב גלוי]] שכותרתו "[[אני מאשים]]" (בצרפתית: J'accuse). זולא האשים את שופטיו של דרייפוס בהוצאת דיבה בזדון. בפברואר נמצא זולא עצמו אשם בהוצאת דיבה.
 
לדרייפוס נערך משפט נוסף ב-[[1899]], הוא שוב נמצא אשם בבגידה, אך עונשו הוקל לעשר שנות מאסר ב[[אי השדים]] בשל "סיבות מקלות", ולאחר עשרה ימים, ולאחר שדרייפוס הסכים שלא לערער על פסק הדין, הוא קיבל [[חנינה]]. במכתב מ"אי השדים" כתב דרייפוס לאשתו לוסי: "כבודי שייך לי. זה הנכס שאני מוריש לילדי. את הכבוד הזה תבעתי מארצי."
 
ב-[[1904]] תבע דרייפוס חקירה חדשה, וב-[[12 ביולי]] [[1906]] הכריז בית המשפט לערעורים כי דרייפוס חף מכל פשע. הוא הוחזר לצבא הצרפתי והועלה לדרגת [[מייג'ור]] (רב-סרן) ובנוסף הוענק לו [[לגיון הכבוד|אות אביר לגיון הכבוד]] בטקס פומבי. שהותו באי השדים גרמה לדרייפוס בעיות בריאותיות, ובאוקטובר 1907 הוא נאלץ לפרוש מהצבא.