נסכים (קורבן) – הבדלי גרסאות

|+סוגי וכמיות הנסכים{{הערה|{{רמב"ם|עבודה|מעשה הקרבנות|ב|ד}}-ה}}

ביום טהרת המצורע הוא מביא אתו שלושה כבשים עולה חטאת ואשם, ועם כל אחד משלושתם הוא מביא נסכים כמו של כבש רגיל{{הערה|שם=מצורע|משנה מסכת מנחות פרק ט משנה ו {{רמב"ם|עבודה|מעשה הקרבנות|ב|ו}} }} {{ציטוטון|וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח שְׁנֵי כְבָשִׂים תְּמִימִים וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן.|{{תנ"ך|קצר=כן|ויקרא|יד|י}}}}

לנסכים נבחרו גידולי האזורים המובחרים ביותר{{הערה|1={{משנה|מנחות|ח}}, ראו שם פירוט המקומות ודרך זיקוק השמן.}}. היה אסור להביא יין מבושל. בבית המקדש היה ממונה מיוחד שתפקידו הוא לקניית הנסכים ובדיקת איכותם{{הערה|1={{משנה|שקלים|ה|א}} ו{{משנה|מנחות|ח|ז}}}}. הנוהג המקובל היה שבעל הקרבן רוכש את הנסכים במקדש מהממונה על הנסכים ששמו היה [[יוחנן בן פינחס]]{{הערה|{{משנה|שקלים|ה|ד}}}}, אבל אם הביאם מביתו- הרי הם כשרים, וסומכים עליו ששמרם בטהרה{{הערה|{{משנה|חגיגה|ג|ד}}}}. {{רמב"ם|טהרה|מטמאי משכב ומושב|יא|א}}. גוי המביא קרבן עולה אינו מביא נסכים, אלא גזברות המקדש מספקת אותם עבורו{{הערה|1={{רמב"ם|עבודה|מעשה הקרבנות|ג|ה}}}}.

בנבואת יחזקאל{{הערה|פרקים מג-מו}} לא מוזכר אודות מצוות ניסוך היין כפי שהוזכר ב[[תורה]]. לפי פירוש הרמב"ם השיעורים שהוזכרו הם רק בקרבנות ה{{מונחון|מילואים|קורבנות חניכה (התחלה)}} שיהיו בחנכת המזבח בבית השלישי, כשם שבקרבנות המילואים שבתורה ה[[קורבנות הנשיאים|נשאים]] הקריבו דברים שלא נוהגים לדורות{{הערה|{{רמב"ם|עבודה|מעשה הקרבנות|ב|יד}}-טו. וכך גם הוא מבאר את הקרבנות שכתובות בעזרא שהם מילואים (פרק ח) }}. ולפי רש"י הקרבנות של יחזקאל זה מה שהקריבו בחנוכת הבית שבימי [[עזרא]] (פרק ח){{הערה|מנחות מה.}}. אולם לפי פירושו של [[אליעזר מבלגנצי]], ייתכן כי בבית המקדש השלישי לא יוסך יין בעת הקרבת התמיד בגלל הכשלת העם ביין בעת [[בית המקדש הראשון]]. אולם בהקרבת קרבנות השבת, חג ו[[ראש חודש]] כן יוסך היין כדין{{הערה|1=פירוש רבי אליעזר מבלגנצי לספר יחזקאל מה, יד}}.