הסכם גואדלופה אידלגו – הבדלי גרסאות

בהסכם ויתרה מקסיקו על שטחה הצפוני, כ-1.36 מיליון קמ"ר, שהיווה מעל שליש משטחה עד אותו זמן, תמורת פיצוי שהעבירה אליה ארצות הברית בגובה של כ-18 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]]. ארצות הברית סיפחה שטחים שכללו (לפי הגבולות של היום) את המדינות [[קליפורניה]], [[נבדה]], [[יוטה]], וחלקים מ[[אריזונה]], [[ויומינג]], [[קולורדו]], ו[[ניו מקסיקו]].

 

 

ההסכם נחתם בעיר גואדלופה אידלגו (צפונית ל[[מקסיקו סיטי]]), אליה נמלטה הממשלה המקסיקנית בעקבות התבוסות בשדה הקרב. [[ניקולס טריסט]], מזכיר במחלקת המדינה האמריקאית שהיה נציגו הדיפלומטי האישי של ה[[נשיא ארצות הברית|נשיא]] [[ג'יימס פולק]] ונלווה לגנרל [[וינפילד סקוט]], ניסה פעמיים להגיע לחתימת ההסכם עם הנשיא המקסיקני [[אנטוניו לופס דה סנטה אנה]], אך ללא הצלחה. כתוצאה, החליטו סקוט וטריסט לכפות משא ומתן, כצבא מנצח וכובש, על נציגי הממשלה המקסיקנית המובסת. בסופו של דבר נוהל משא ומתן, וההסכם נחתם על ידי ניקולס טריסט מצד ארצות הברית, ומהצד המקסיקני על ידי ועדה שייצגה את הממשלה המקסיקנית המובסת וכללה את דון ברנרדו קואוטו, דון מיגל אטריסטיין, ודון לואיס גונזגה קואבאס. ההסכם אושר ב[[הסנאט האמריקאי|סנאט האמריקאי]] ב-[[10 במרץ]] [[1848]]. מיד לאחר האישור בסנאט יצאו הכוחות האמריקאים מהבירה מקסיקו סיטי, ויושמו שאר סעיפי ההסכם.