אלכסנדר הרביעי (אפיפיור) – הבדלי גרסאות

מ
←‏ביוגרפיה: הגהה, replaced: אתו ← איתו
אין תקציר עריכה
מ (←‏ביוגרפיה: הגהה, replaced: אתו ← איתו)
נולד בשם '''רינאלדו די ג'ן''' או '''רינאלדו קונטי''' ב[[אנאני]]{{הערה| לפי [[אנציקלופדיה בריטניקה]] [https://www.britannica.com/biography/Alexander-IV-pope]}} (כיום ב[[רומא (נפה)|מחוז רומא]]), הוא היה, מצד אמו, בן למשפחת דה קונטי די סגני, רוזני סגני, כמו [[אינוקנטיוס השלישי]] ו[[גרגוריוס התשיעי]]. דודו גרגוריוס התשיעי מינה אותו ל[[חשמן]] המגן של מסדר הפרנציסקנים בשנת [[1227]], ל[[קמרגלנגו של הכס הקדוש]] {{אנ|Camerlengo of the Holy Roman Church}} מ-1227 עד [[1231]] ולבישוף אוסטיה בשנת 1231 (או [[1232]]). הוא הפך לדיקן מועצת הקרדינלים בשנת [[1244]] (או [[1240]]). לאחר מותו של [[אינוקנטיוס הרביעי]] בשנת 1254 הוא נבחר לאפיפיור ב[[נאפולי]] ב-[[12 בדצמבר]] 1254.
 
אלכסנדר הרביעי ירש את אינוקנטיוס כאפוטרופוס של [[קונראד השלישי, מלך ירושלים|קונרדין]], המלך האחרון מ[[בית הוהנשטאופן]], שהבטיח לו הגנה; אבל בתוך פחות משלושה שבועות הוא קשר אתואיתו בהתנצלות, והתנגד במרירות לדודו של קונרדן מנפרד.{{הערה|P. Touron, "Alexandre IV contre Manfred," ''Le Moyen Âge'' 69 (1963), pp. 391–99.}} אלכסנדר הרביעי איים על [[נידוי (נצרות)|החרם]] ונגע נגד מפלגת מנפרד ללא השפעה. הוא גם לא הצליח לגייס את [[מלכי אנגליה]] ו[[נורווגיה]] במסע-צלב נגד בית הוהנסטאופן. רומא עצמה הפכה גם ל[[גואלפים וגיבלינים|גיבלינית]] נגד האפיפיור, שנסוג ל[[ויטרבו|וויטרבו]], שם מת ב-[[1261]]. הוא נקבר בקתדרלת ויטרבו, אך קברו נהרס במהלך שיפוצים מ[[המאה ה-16]].
 
בדוגמטיות של אלכסנדר היה אותת על ידי המאמצים לאחד את [[נצרות אורתודוקסית|הנצרות האורתודוקסית המזרחית]] עם [[הכנסייה הקתולית]], על ידי הקמת ה[[אינקוויזיציה]] בצרפת, על ידי טובות הנאה למסדר ה[[מנדיקנטים]], ועל ידי ניסיון לארגן מסע צלב נגד ה[[טטרים]] לאחר הפשיטה השנייה נגד פולין ב-[[1259]].