אפקט בוהר – הבדלי גרסאות

 

אפקט זה מקל על העברת [[חמצן]] כאשר [[המוגלובין]] קושר חמצן [[ריאות|בריאות]], אבל משחרר אותו [[רקמה|ברקמות]], ובמיוחד ברקמות שצריכות חמצן בכמויות גדולות. כשרמת [[מטבוליזם|המטבוליזם]] של רקמה עולה, היא מייצרת יותר פחמן דו חמצני. הפחמן הדו חמצני הופך במהירות למולקולות [[ביקרבונט]] [[פרוטון|ופרוטונים]] חומציים ע"י האנזים קרבוניק אנהידראז:

 

 

דבר זה גורם ל-pH ברקמה לרדת, ולפיכך מגדיל את שחרור החמצן מההמוגלובין, מה שמאפשר לרקמה לקבל כמות חמצן העונה על דרישותיה.

דבר זה הגיוני כיוון שריכוז פחמן דו חמצני גבוה וסינתזה הולכת וגוברת של [[חומצה לקטית]] מתרחשים כאשר שרירים צריכים כמות חמצן גדולה. שינוי זיקת החמצן להמוגלובין היא דרכו של הגוף להסתגל במהירות לבעיה זו.