עולה חדש – הבדלי גרסאות

בחוק הישראלי "עולה חדש" הוא מעמד שבו נמצא מי שמבקש לשבת ישיבת קבע ב[[ישראל]] מכוח [[חוק השבות]].{{הערה|[https://main.knesset.gov.il/Activity/Info/MMMSummaries19/Immigration.pdf סוגיות בתחומי עלייה, קליטה והתפוצות] צח בן-יהודה, [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת|מרכז המחקר והמידע]], באתר הכנסת, 1 ביוני 2015}} חוק השבות מעניק זכות עלייה לישראל לא רק ליהודים, אלא גם לאנשים ממוצא יהודי עד דור שלישי, וכן לבני זוג של יהודים.{{הערה|[https://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_hashvut.htm חוק השבות, תש"י - 1950] באתר הכנסת}} לפיכך, גם מי שאינו נחשב כיהודי, או שאינו רואה עצמו כיהודי, עשוי לקבל מעמד של "עולה חדש" אם התקיימו בו התנאים הקבועים בחוק השבות. מעמד של "עולה חדש" ניתן גם למי שמבקש להפוך ל[[תושב קבע]] בישראל מכוח חוק השבות, וגם למי שמבקש להפוך ל[[אזרח]] ישראלי לכל דבר ועניין לפי אותו חוק. המעמד קצוב בזמן - בדרך כלל למשך שנה מהיום שבו הגיע העולה לישראל. במהלך השנה הזו זוכים העולה ובני משפחתו להטבות מיוחדות שמתבטאות בקצבאות קיום, ב[[הקלות מס לעולה חדש ולתושב חוזר|הקלות מס]], בזכות לקבלת שיעורי [[עברית]] [[חינם]] ועוד. מי שמתאזרח בישראל שלא על-פי חוק השבות, אינו נחשב כעולה חדש, ואינו זוכה בדרך-כלל להטבות הללו. ישראלי שנולד בחוץ לארץ או שהה בה שנים רבות ומבקש לחזור לישראל אינו נחשב לעולה חדש, אולם מוענק לו מעמד של [[תושב חוזר]], שכולל את רוב ההטבות המוענקות לעולה חדש.