ויסקי סקוטי – הבדלי גרסאות

באופן מסורתי חולקה סקוטלנד לארבעה אזורים: לואולנד, היילנד, איילה וקמבלטאון{{הערה|{{גלובס|ניר קיפניס|היי-לנד? לואו-לנד? הולי-לנד!|1000724929|15 בפברואר 2012}}}}. בשל המספר הרב של המזקקות שנמצאו באזור ספייסייד, הוא הפך לחמישי שהוכר על ידי איגוד הוויסקי הסקוטי (SWA) כאזור מובהק בשנת 2014. האיים המייצרים ויסקי שאינם איילה אינם מוכרים כאזור מובהק על ידי ה-SWA, המקבץ אותם לאזור ההיילנדס.

* ה'''לואולנד''' (Lowland), כולל את [[אדינבורו]] מחוז לות'יאן, [[גלאזגו]] ועמק הנהר קלייד, פייף, איישירשייר, דומפריס וגאלווי ואזור הגבול הסקוטי עם אנגליה. באזור היו בשנת 2019 18 מזקקות.

* ה'''[[היילנדס]]''' הוא האזור הגדול ביותר בסקוטלנד הן בשטח והן בייצור ויסקי. באזור יש מעל 30 מזקקות. כאשר כלולים את תת-האזור של האיים, המספר הכולל של המזקקות הוא 47.

* [[ויסקי מהאי איילה]] - האי איילה (Islay) נמצא, ממערב לסקוטלנד, ולמרות שטחו הקטן (30–40 קמ"ר), יש בו 9 מזקקות{{הערה|{{וואלה!|גיא גיסר|המאלטים של איילה|697643|7 באפריל 2005}}{{ש}}{{הארץ|חוה טרטנרו יובל גולדשטיין|שכר אותי סקוטי: ביקור באי איילה שבסקוטלנד|1.1353786|9 באוקטובר 2008}}}}. ביניהם, מזקקת [[ארדבג]], מזקקת [[לגבולין]], מזקקת [[לפרויג]], מזקקת [[מזקקת קאול אילה]] ומזקקת [[בוומור]]

* '''קמבלטאון''', עיירת חוף מערבית קטנה, הייתה בעבר ביתם של למעלה מ-30 מזקקות, אך כעת פועלות רק שלוש: גלן סקוטיה, גלנגייל וספרינגבנק. באופן כללי, הוויסקי מהאזור מתואר כ"פירותי, כבול, מתוק, מעושן "על ידי מועצת התיירות הלאומית של סקוטלנד.

==חוקים ותקנות==

ב-[[23 בנובמבר]] [[2009]], נכנסו לתוקפן "תקנות הוויסקי הסקוטי 2009" ( Scotch Whisky Regulations) המגדירות ומסדירות את הייצור, התיוג, האריזה וכן את פרסום הוויסקי הסקוטי ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]]. הם החליפו תקנות קודמות שהתמקדו בייצור בלבד, כולל "חוק הוויסקי הסקוטי משנת 1988".