מאזן חומצה ובסיס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תבנית:בריטניקה בערכים כאשר היא רק דף הפניה. ראו שיחת תבנית:בריטניקה (תג)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מילים
שורה 32:
== הפרשת חומצות על ידי הכליה ==
 
הכליה אחראית על ייצור השתן, כאשר יכולתה להחמיץ את השתן מוגבלת - עד רמה של PH=4.5. מצד שני, יש צורך לפנות מדי יום בין 50 ל-100 mEq של יוני מימן - השקולים למעשה ל-PH נמוך בהרבה - במליםבמילים אחרות, כדי לפנות את כל המימן העודף, היה עלינו תאורטית להפריש כ-700 ליטר של שתן ביממה, בעוד שבפועל אנו מפרישים כליטר עד ליטר וחצי של שתן ביום. הדרך שבה הכליה מנטרלת את המימן, היא על ידי שני בופרים עיקריים הקיימים בשתן: חומצה זרחתית, ואמוניה.
 
#[[חומצה זרחתית]] (פוספט): החומצה קושרת את יוני המימן אשר מגיעים לשתן ומנטרלת אותו. כמותה בשתן תלויה במזון אותו אנו אוכלים.
שורה 55:
סימפטומים קליניים: לרוב, החולה יתלונן על עייפות, כאבי בטן, קוצר נשימה, כאבים כלליים ועוד. הוא ינשום נשימות עמוקות ואיטיות (מכונות kussmaul respiration) כדי לשחרר כמות גדולה של פחמן דו-חמצני. ניתן לראות בנוסף הקאות, אפקט אינוטרופי שלילי של הלב, התכווצות של הוורידים והאטריאולות בריאות עצמן (לעומת הרחבת הארטריאולות במערכת הסיסטמית).
 
חולה, אשר נמצא במצב של אצידוזיס מטבולי, ינסה לבצע פיצוי נשימתי (היפרוונטילציה - העלאת האוורור הריאתי). במידה והחולה אינו סובל מבעיה נשימתית נוספת, נצפה שהירידה בלחץ החלקי של פחמן דו-חמצני כתוצאה ממנגנון הפיצוי האמור, יהיה פי 1.2 מהשינוי שחל בביקרבונט. במליםבמילים אחרות, נצפה שהחולה יפחית את לחץ הפחמן הדו-חמצני בגוף כתגובה ליתר החומציות. שינוי מועט מיחס זה, מצביע על בעיה נוספת מלבד האצידוזיס המטבולי – למשל, אצידוזיס רספירטורי כתוצאה מדלקת ריאות.
 
כדי להסיק ממה נובע האצידוזיס המטבולי, ניתן להשתמש ב-anion gap.