מדבר לוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ קישור פנימי ל"ים החול הגדול", |
||
שורה 10:
במדבר לוב שוכנים אנשי כת ה[[סנוסים]]. בעלי-החיים העיקריים בו הם [[עכן (סוג)|עכנים]] ו[[עקרבאים|עקרבים]].
חלקו המזרחי של מדבר לוב [[חול]]י ביותר, ולכן מכונה בשם "[[ים החולות הגדול]]". חלקו הצפוני-מזרחי של מדבר לוב מלא ביצות מלח חרבות. שם נמצא [[שקע קטארה]] שעומקו כ-133 מטר מתחת לפני הים. הרי מדבר לוב עוברים בדרום-מערב הארץ: רמת [[גילף כביר]] מתרוממת לגובה מרבי של כ-1,075 מטר, ודרומית-מערבית לה מתנשאים רכסי [[עווינאת|ג'בּל עֻוֵינאת]] (1,934 מטר) וג'בל אַרקַנוּ {{אנ|Jabal Arkanu}} (1,320 מטר).
במדבר לוב שמונה מאגרי מים חשובים, שבעה מהם מוגדרים כ[[נווה מדבר|נאות-מדבר]] ואילו השמיני, [[שקע קטארה|קטארה]], אינו נחשב ככזה בשל מליחות מימיו. נווי המדבר מאפשרים ייצור חקלאי מוגבל ועל כן ניתן לקיים בסביבתם יישובי קבע. מקור מימיהם הזכים של נווי המדבר הללו הם נהר ה[[נילוס]] או [[מי תהום]]. כך, למשל, ב[[נווה המדבר סיווה]] שבמצרים, הסמוך לגבול לוב, התקיימו יישובים מאות ואף אלפי שנים על אף בידודו משאר מצרים. [[באר ארטזית|בארות ארטזיות]] של [[מים מתוקים]] בקרבת [[נווה המדבר פיום]] איפשרו חקלאות נרחבת במשך מאות בשנים ושימשו להשקייתם של למעלה מ-2,100 קמ"ר.
| |||