משיכת יתר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: קידוד קישורים |
←משיכת יתר בישראל: שיעור הריבית |
||
שורה 22:
החל משנת [[2003]] נעשה מאמץ להקטין את הסתמכותם של משקי הבית על משיכת היתר כאמצעי מימון, תוך מעבר לשליטה מוגברת בהוצאות ולאפיקי הלוואה אחרים. במסגרת זו, הורה בנק ישראל לבנקים להפסיק להקצות מסגרות אשראי באופן חד-צדדי ולהפסיק לאשר חריגות ממסגרת האשראי.
על פי סקרים שנערכו ב־[[2013]]-[[2014]], כ־54% ממשקי הבית בישראל היו במשיכת יתר בלפחות חודש אחד בשנה האחרונה (כאשר אחוז הזוגות עם ילדים במשיכת יתר לפחות בחודש אחד גבוה משמעותית מאשר זוגות ללא ילדים), כ־41% נמצאים במרבית הזמן במשיכת יתר, ו־28% נמצאים במשיכת יתר במשך תקופה הארוכה משנה.{{הערה|{{כלכליסט|[[שאול אמסטרדמסקי]]|סקר "כלכליסט": 41% מהציבור במינוס, 69% מהם במינוס כרוני|3653905|5 במרץ 2015}}}}{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2015n/15_15_045b.doc בעלות על נכסים פיננסיים של משקי בית - ממצאים מתוך סקר ארוך טווח 2013], אתר ה[[למ"ס]]}}
בשנת [[2016]], הריבית הממוצעת בבנקים בישראל על אוברדרפט עמדה על 6.96%.{{הערה|אליצפן רוזנברג, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4926681,00.html כמה אתם משלמים על המינוס בבנק? כדאי שתדעו], באתר Ynet, 25 בפברואר 2017}}
==משיכת יתר בהלכה==
| |||