|
|
|
הסיפור ודמותו של טריסטן משתנים ממשורר למשנהו. אפילו איות השם משתנה רבות, אם-כי 'Tristan' הוא האיות הנפוץ ביותר. ב"טריסטן ואיזוט" של ברול, האביר אמיץ וכשיר ככל לוחם אחר, אך הוא מסתמך על תכסיסנות ולא פועל על-פי אידאל האבירות של ימיו.
בסיפור של ברול, טריסטן נוסע ל[[אירלנד]] בכדיכדי להביא עימו בחזרה את איזוט הנאווה ככלה לדודו המלך מרק. בדרך חזרה, הם שותים בטעות שיקוי-אהבה הגורם לזוג להתאהב נואשות למשך שלוש שנים. על-אף שאיזוט נישאת למרק, השיקוי מאלץ אותה ואת טריסטן לחפש אחת אחר השני בשביל לתנות אהבים. אף על פי שהדמות האצילית הארתוריאנית הטיפוסית תבוש במעשה שכזה, שיקוי-האהבה השולט בהם משחרר את טריסטן ואיזוט מכל רסן. בכך, ברול מציגם כקורבנות. יועצי המלך מנסים שוב ושוב להעמיד את הזוג לדין באשמת ניאוף, אך פעם אחר פעם הזוג עושה שימוש בתכסיסים בכדי לשמור על חזותם התמימה. לבסוף, השפעת שיקוי-האהבה מתפוגגת, ושני האוהבים חופשיים לבחור האם להמשיך במערכת היחסים שלהם אם לאו. הסיום של ברול מעורפל מן הבחינה המוסרית, ושונה בכך מאוד מכותבים בני-דורו דוגמת [[כרטיין מטרואה|קרטיין דה טרואה]], בהוסיפו הילת-מיסתורין לאגדה על טריסטן.
==קישורים חיצוניים==
|
