מיתולוגיה יפנית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Drunktolstoy (שיחה | תרומות) מ הגהה, ניסוח |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
מקור מוקדם נוסף של המיתולוגיה היפנית הוא ה[[ניהון שוקי]] (דברי ימי יפן) אשר הושלם בשנת [[720]]. הוא כולל מיתוסים שונים ואגדות, ומבסס את אילן היוחסין של משפחת ה[[קיסרות]]. הניהון שוקי הושפע רבות מההיסטוריה ו[[אגדות סיניות|המיתולוגיה הסינית]] והוא מכיל אלמנטים של [[טאואיזם]].
סיפורי המיתולוגיה מתארים ומסבירים מנהגים הקשורים ל[[אירוטיקה]], [[טומאה (מיתולוגיה יפנית)|טהרה]], [[חקלאות]], ולאומיות, המאפיינים את הדת הקדומה של יפן שזכתה בתקופות מאוחרות יותר לשם הכולל [[שינטו]] (מילולית: דרך האלים). אמונה זו מתבססת על ההנחה שלכל דבר בטבע יש [[קאמי (שינטו)|קאמי]], שהם אלוהויות טבע. בנוסף לאלוהויות המופיעות במיתולוגיה, ישנן גם אלוהויות טבע מקומיות, דמויות היסטוריות שהתקדשו ורוחות המופיעות בסיפורי פולקלור. כתוצאה מכך, מספר האלהויות במיתולוגיה היפנית
החל מהמאה השמונה עשרה החל ביפן עניין מחודש בפרשנות וניתוח הרשומות הקדומות של הקוג'יקי והניהון שוקי, ומאז המאה התשע-עשרה הם קיבלו את מקומם כמיתוסים מכוננים של האומה היפנית. במסגרת זו נתפסו שני האלים [[איזאנגי]] ואחותו [[איזאנמי]] כחשובים ביותר. על-פי המיתוסים הם יצרו את [[גאוגרפיה של יפן|האיים היפנים]] ורבים מן האלים והאלות.
| |||