בעקבות סוד המגילה – הבדלי גרסאות

מדוע המספר אינו קורא לו "המלך [[אחשוורוש]]" כראוי למלך? זו הפעם היחידה במגילה בה אחשוורוש מוזכר ללא התואר 'המלך'. האם יש כאן נימת זלזול? או אולי מעמדו של [[אחשוורוש]] המלך עדיין אינו מבוסס?

גם במדרשב[[מדרש]] מתייחסים לעניין זה, לפי אחד המדרשים: "אחשורוש מלך ראשית על שבע מדינות, לאחר מכן על עשרים ולבסוף על מאה".{{הערה|מגילה יא ע"א ד"ה "אמר רב המולך"}}{{הערה|[[רש"י]]: כשבת המלך אחשוורוש וג'ו' ... כשנתקיים המלכות בידו.}} ספקות לגבי הדיוק ההיסטורי בתיאור זה עולות מתוך השוואה עם כתבי [[הרודוטוס]].{{הערה|הרודוטוס, ספר שביעי, פסוקםפסוקים 1-91–9.}}

על מוצאה ומעמדה של [[ושתי]] אין המגילה מרחיבה את הדיבור. אך במדרש{{הערה|מדרש פנים אחרים נוסח ב'}}{{הערה|ילקוט אסתר, סימן תת-ר"נ}} מסופר כי ושתי היא בתו של המלך [[בלשצר]] בן נבוכדנצר. לפי מדרש זה, [[דריווש הראשון]] הפרסי ניצח והרג את אביה של ושתי והשיאה לבנו, אחשוורוש. כלומר, בתהליך הכיבוש של בבל על ידי פרס, המעצמה העולה, הושמד בית המלוכה הבבלי, ועל בת המלך המובס היא להינשא לבנו של המלך הכובש. 'שידוך' מעין זה היה דבר מקובל בעולם העתיק.

ידיעה מרעישה כזו מזמן לא הייתה בשושןב[[שושן (עיר)|שושן]]! כותרות סנסציוניות היו בוודאי מדגישות את סירובה של ושתי: המלך פוקד "לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ--בְּכֶתֶר מַלְכוּת" אחד המדרשים מוסיף כי הדרישה לבוא "בְּכֶתֶר מַלְכוּת" פירושה רק בכתר מלכות, כלומר בעירום.

על כן, יש נשים שרואות בה את "הפמיניסטיתה[[פמיניסטית]] הראשונה".

על פי אחד המדרשים ממוכן הוא [[המן]].{{הערה|מגילה י"ב ע"ב}} לממוכן (והמן) יש כישרון נדיר להפוך בעיות אישיות לבעיות כלל ממלכתיות. הסכסוך האישי בין ושתי לאחשורוש הופך, בדברי ממוכן, לסכסוך כלל-עולמי בין כל הגברים לכל הנשים.

אסתר עונה על כל הקריטריונים של 'המכרז' ויותר מכך – היא לא רק "טוֹבַת מַרְאֶה" אלא גם "ַנַּעֲרָה יְפַת-תֹּאַר". אך מי ממליץ עליה לתחרות? אולי מרדכי, המודע לפוטנציאל הטמון באסתר? האם הדוד חושב על התועלת שעשויה לצמוח מקשרים עם השלטון במקרה שאסתר תיבחר למלכה? פרשנים רבים אינם סבורים כך. המדרש אומר כי [[מרדכי]] כיהודי, לא רצה כלל כי בת חסותו תילקח אל המלך הגוי. אם כך הדבר, מי מוסר את שמה וכתובתה של היפהפייה היהודייה למארגני התחרות? ואם מרדכי מנסה להסתיר את אסתר, מדוע אין הכתוב מספר על כך? שאלות אלו נשארות בגדר תעלומה.

על שאר הנערות נאמר " בְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ..." "הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל-הַמֶּלֶךְ" חמש פעמים מופיע הפועל בוא בפסוקים י"ב-ט"ו. מסתבר מתוך הכתוב, כי הנערות באות אל המלך מתוך רצון. דווקא משום כך בולטת העובדה כי אסתר נלקחת אל המלך. שנה שלמה באווירת התחרות העזה לא שינו את הנערה ה" נֹשֵׂאת חֵן, בְּעֵינֵי כָּל-רֹאֶיהָ". אסתר אינה רוצה לבוא אל המלך. דומה שנפשה סולדת מן הרעיון שעליה לנסות לפתות אותו למצוא חן בעיניו. יש לזכור זאת היטב, שכן הבנת יחסה זה של אסתר אל המלך אחשוורוש מסייעת להבין א המשך העלילה.

הכתוב אומר, " וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת-אֶסְתֵּר מִכָּל-הַנָּשִׁים, וַתִּשָּׂא-חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל-הַבְּתוּלוֹת" היו שראו באסתר את החן – היופי. היו – כמו הגי הסריס המומחה לנשים – שהבחינו בחסד שבאישיותה, אך המלך ראה את השלמות שבה: " וַתִּשָּׂא-חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו". אין מדובר כאן רק על תשוקה אל נערה יפה (הכתוב יכול היה להגיד: ויחשוק בה המלך מכל הבתולות). המלך אוהב את אסתר בשל יופייה ואופיה כאחד. אם זאת עולה מן הפסוק כי אהבתו של המלך לאסתר הייתה חד צדדית. בכל אופן, בשום מקום לא נאמר מה חשה אסתר כלפי אחשוורוש.

שם החג נועד להזכיר לעם ישראל את נס הפורים: "עַל-כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים, עַל-שֵׁם הַפּוּר" הפור הוא הגורל שהפיל המן כדי לקבוע מתי להשמיד את היהודים. ביום זה התהפך גורל היהודים בממלכה הפרסית ו" נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה". . השם פורים מתאים לחג גם בגלל תהפוכות הגורל העוברות כחוט השני בסיפור המגילה. ייתכן גם כי שם החג בא להזכיר לכל את גורל היהודים בגלות: חיי היהודים בגולה עלולים להיות תלויים בקוביית גורל הנזרקת על ידי שונא יהודים כמו המן.